יש משהו במילה הכתובה שאין בשום מקום אחר. יש בה הזדהות, שנאה, תחושה של בית, ניכור, יש בה סדר, מקום לפרשנות, יש בה משהו לנצח נצחים, יש בה ביקורת נוקבת, יש במילה עידכון על חדשות או סיפור חיים שלם. אך לדעתי הכי חשוב- יש בה אנושיות. אני אוהב ספרים ואוהב לקרוא, לעיתים הטכנולוגיה מרחיקה אותנו מאנשים, רגשות, תחושות, חלומות. והספרים מחזירים אותנו לשם. יש למצוא את שביל הזהב בין רוח הקדמה לבין הרגליים שנשארות על הקרקע היציבה, בין הכנת התלמידים למציאות שמצפה להם לבין שמירה על מסורת, ערכים ונורמות. אני אוהב את הקו הדק בין שני העולמות ומאפשר לעצמי לטעות ולתהות לאורכו
0 Comments
Leave a Reply. |
בונה האתרשחר רגב, מחנך כיתה, מחנך לאזרחות ומגיש לבגרות תוכן עניינים
All
|