שפה רשמית
שפה היא מערכת מוסכמת של מילים, צורות הבעה ומשפטים המשמשים אמצעי תקשורת בין אנשים. שפה היא אחד המאפיינים הבולטים לייחודיות של קבוצת אנשים. העברית היא שפת התנ"ך, שפת המשנה, שפה שאותה שימרו היהודים במהלך אלפי השנים, במהלך שנות הגלות שימשה העברית כשפת התפילה, שפת הקודש. שפה בה נכתבו שאלות ותשובות של רבנים, שפה בה יהודים כתבו ספרים. אבל בעיקרה לא הייתה שפה מדוברת. התחייה של השפה העברית כשפת דיבור החלה במהלך המאה ה-19. העולים בעליות הציוניות עודדו את השימוש בעברית כשפת יום יום. אליעזר בן יהודה נחשב כמחדש השפה העברית. אין במדינת ישראל חוק הקובע את מעמדה הרשמי של השפה העברית כשפת המדינה. בישראל למעשה יש שתי שפות רשמיות מתקופת המנדט הבריטי. מעמדן של השפות נקבע על ידי חקיקה מנדטורית בסימן 82 לדבר המלך. (1947-1922) שקבע שני עקרונות
המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים של הממשלה יפורסמו בשלוש שפות אנגלית,ערבית ועברית -
זכותו של אדם להשתמש בכל אחת משלוש השפות הללו במשרדי הממשלה ובבתי המשפט -
לאחר הקמת המדינה בוטלה השפה האנגלית כשפה רשמית והעברית והערבית נשארו כשפות רשמיות שכל פרסום רשמי חייב להתפרסם בשתיהן. נבדוק את מעמדה של השפה העברית בחקיקה ובמציאות
להלכה בחקיקה
מעמדה של השפה העברית אינו מעמד רשמי בלעדי. ישנם חוקים המעניקים יתרון ובלעדיות לשפה העברית וישנם חוקים המצביעים על מעמד זהה של השפה הערבית
דוגמא לחוקים המעניקים יתרון לעברית
חוק האזרחות- אדם הרוצה לקבל אזרחות במדינת ישראל, לא מכוח שבות (חוק השבות) או לידה וישיבה בארץ, חייב על פי חוק האזרחות לדעת "ידיעת מה של השפה העברית" כתנאי לקבלת אזרחות
חוק סדק הדין הפלילי- קובע כללים שההליך השיפוטי בישראל יתנהל בשפה העברית בלבד. מסמך המוגש לבית המשפט בערבית חלה חובה חוקית לתרגמו לעברית. עדות הנמסרת לא בעברית תתורגם לעברית. מכאן שמערכת המשפט הישראלית מתנהלת בשפה העברית אלא אם פסק בית המשפט אחרת.
דוגמא לחוקים בהם העברית והערבית מוכרות ואין יתרון לעברית
חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת- קובע ששידורי הכנסת, שאינם משודרים בשידור חי יהיו מלווים בתרגום לערבית או לעברית לפי העניין. בנוסף לרצון המחוקק לאפשר נגישות של אוכלוסייה למידע יש כאן הענקה של מעמד סמלי מיוחד לשפה הערבית
חוק הבחירות לכנסת- נקבע "רשימת מועמדים רשאית להוסיף לאות הרשימה ולכינויה העבריים את האות ואת הכינוי הערביים שהועדה המרכזית אישרה כמקבילים לאות ולכינוי העבריים, והבוחר רשאי להשתמש בפתק ההצבעה בעברית בלבד או בעברית עם התרגום לערבית
אך במציאות יש מקומות בהם יש לעברית העדפה ויש מקומות שמעמדן של העברית והערבית זהה
במסמכים הרשמיים הפרסום צריך להיות בשתי השפות ואמנם מרבית הפרסומים הרשמיים נעשים בעברית ובערבית. החוקים מתפרסמים בשתי השפות, תעודות הזהות מודפסות בשתי השפות כך גם שטרי הכסף, הבולים ושלטי הרחובות. בבתי הספר היהודים ההוראה היא רק בעברית בבתי הספר הערביים ההוראה בערבית ולומדים עברית. יש מקומות שהעברית מועדפת למשל בפנייה לרשויות השלטון לעיתים נדרש האזרח הערבי לתרגום. בכלי התקשורת הממלכתיים ברשות השידור מרבית השידורים מתקיימים בעברית יש מיעוט של שידורים בערבית
המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים של הממשלה יפורסמו בשלוש שפות אנגלית,ערבית ועברית -
זכותו של אדם להשתמש בכל אחת משלוש השפות הללו במשרדי הממשלה ובבתי המשפט -
לאחר הקמת המדינה בוטלה השפה האנגלית כשפה רשמית והעברית והערבית נשארו כשפות רשמיות שכל פרסום רשמי חייב להתפרסם בשתיהן. נבדוק את מעמדה של השפה העברית בחקיקה ובמציאות
להלכה בחקיקה
מעמדה של השפה העברית אינו מעמד רשמי בלעדי. ישנם חוקים המעניקים יתרון ובלעדיות לשפה העברית וישנם חוקים המצביעים על מעמד זהה של השפה הערבית
דוגמא לחוקים המעניקים יתרון לעברית
חוק האזרחות- אדם הרוצה לקבל אזרחות במדינת ישראל, לא מכוח שבות (חוק השבות) או לידה וישיבה בארץ, חייב על פי חוק האזרחות לדעת "ידיעת מה של השפה העברית" כתנאי לקבלת אזרחות
חוק סדק הדין הפלילי- קובע כללים שההליך השיפוטי בישראל יתנהל בשפה העברית בלבד. מסמך המוגש לבית המשפט בערבית חלה חובה חוקית לתרגמו לעברית. עדות הנמסרת לא בעברית תתורגם לעברית. מכאן שמערכת המשפט הישראלית מתנהלת בשפה העברית אלא אם פסק בית המשפט אחרת.
דוגמא לחוקים בהם העברית והערבית מוכרות ואין יתרון לעברית
חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת- קובע ששידורי הכנסת, שאינם משודרים בשידור חי יהיו מלווים בתרגום לערבית או לעברית לפי העניין. בנוסף לרצון המחוקק לאפשר נגישות של אוכלוסייה למידע יש כאן הענקה של מעמד סמלי מיוחד לשפה הערבית
חוק הבחירות לכנסת- נקבע "רשימת מועמדים רשאית להוסיף לאות הרשימה ולכינויה העבריים את האות ואת הכינוי הערביים שהועדה המרכזית אישרה כמקבילים לאות ולכינוי העבריים, והבוחר רשאי להשתמש בפתק ההצבעה בעברית בלבד או בעברית עם התרגום לערבית
אך במציאות יש מקומות בהם יש לעברית העדפה ויש מקומות שמעמדן של העברית והערבית זהה
במסמכים הרשמיים הפרסום צריך להיות בשתי השפות ואמנם מרבית הפרסומים הרשמיים נעשים בעברית ובערבית. החוקים מתפרסמים בשתי השפות, תעודות הזהות מודפסות בשתי השפות כך גם שטרי הכסף, הבולים ושלטי הרחובות. בבתי הספר היהודים ההוראה היא רק בעברית בבתי הספר הערביים ההוראה בערבית ולומדים עברית. יש מקומות שהעברית מועדפת למשל בפנייה לרשויות השלטון לעיתים נדרש האזרח הערבי לתרגום. בכלי התקשורת הממלכתיים ברשות השידור מרבית השידורים מתקיימים בעברית יש מיעוט של שידורים בערבית
שילוט_בעברית_ולא_בערבית.pdf | |
File Size: | 178 kb |
File Type: |