בתפיסתי - חילוני מבחינה ערכית זה לא רק אדם שלא מקיים מצוות דתיות או לא מאמין באלוהים. הרי כמה מהפשעים הגדולים בהיסטוריה נעשו על ידי חילונים אתאיסטים כאלה.
חילוניות הומניסטית ערכית זה קבלת אחריות מוסרית למעשים שלי, בדיוק בגלל שאין אלוהים או רבנים וכמרים שקובעים עבורי מה צריך לעשות. אחריות שהיא כבדה ביותר לגורלי, לגורל החברה והעולם כולו. אחריות שמחייבת אותי ללמידה אין סופית, ביקורת עצמית מתמדת ודרישה עצמית להתנתקות והזנחה של "הכאן ועכשיו" וחשיבה על עתיד שהוא הרבה יותר רחוק ממה שאני אחיה (למשל התחממות כדור הארץ). הלמידה היא לא מתוך קורפוס מוסדר, קבוע ונוקשה. אלא מראש ללמוד כל דבר אפשרי מכל מקור אפשרי. כל מקור הוא קביל, כל דעה היא נכונה מפי מי שאמר אותה. ועלי האחריות למצוא את האיזון הנכון, למציאת האמת הפנימית שלי, תוך שמירה על זכויותיהם של כל בני האדם באשר הם. זה לחגוג את המציאות האנושית והישגיה (כי אין "עולם הבא" או אל שהאדם אפסי לידו) ובו זמנית להיות מודעים לחולשות המוסריות האנושיות ולהיאבק בהן כל הזמן. גם במחיר של הקרבה עצמית. לשמש דוגמה לסובבים אותי במאבק התמידי, ללא ציפייה לשינויי בעודי חי. ככה שחילוניות הומניסטית זה לא סקטור. זו תפיסה עולם ערכית שלא בהכרח מתאימה לאנשים חלשים.
0 Comments
במסגרת שיעורי אזרחות כיתה יב' אותה אני מלמד, אירחה אנשים מקצוות החברה הישראלית על מנת להכיר את מגוון הזרמים, הדעות, הדתות ותפיסות על אופייה הרצוי של מדינת ישראל. ברור לכיתה כי הנושא מאוד מורכב ורגיש ולכן הקדשנו הרבה שיעורים תיאורטיים בלמידת הרקע לכל דמות שמגיעה, השסעים הקיימים בחברה ועל רעיונות שונים כיצד לאחות את השסעים. לקחנו בחשבון כי כל אדם שנדבר אתו מייצג רק את עצמו, אך אין ספק כי השיח עם האנשים השונים היה הרבה יותר טוב מקריאת הגדרות יבשות מהספר
נפגשנו עם יזם חברתי בעולם החרדי, מורה לאזרחות דתיה לאומית, מורה לאזרחות ערבי מוסלמי ומורה דרוזית לאנגלית. עבור תלמידים יהודים שלא נחשפו לעולמות אלו היו מפגשים מרתקים ולעיתים אף מאתגרים ביותר. מאוד לא ברור מאליו שאנשים אלו פינו מזמנם (חלקם מאוד עמוסים), הקדישו הרבה תשומת לב לילדים ודיברו בפתיחות מדהימה גם כשהשאלות היו מאוד מקשות חלק מהאנשים גרים רחוק מביה"ס שלנו ולכן השתמשנו בטכנולוגיה על מנת לבצע עמם שיחת וידאו. אחרים הצליחו למרות יומם העמוס להגיע בהתנדבות והרבה רוח טובה עד אלינו לכיתה. כולם היו נרגשים מהמעמד והבינו כי המפגש הוא התחלה של תהליך חשוב ומשמעותי בחברה הישראלית. כלל האורחים הביעו הערכה על הבגרות שאפיינה את התלמידים במהלך המפגש – זה בא לידי ביטוי בשאלות שנבחרו, באיפוק, יכולת ההקשבה והעניין שהביעו במפגש. חשוב לציין כי לא תמיד היה פשוט לשמוע את הדעות השונות ולעיתים התלמידים נדרשו לשמור על איפוק. מאחר והתלמידים כולם הסכימו כי במקרים כאלו יש לשמור על סובלנות על מנת להעמיק את הלמידה ולאפשר ביטוי למגוון דעות, נשמרה אווירה מכבדת ונעימה אני מקווה שכתוצאה מהפרויקט התלמידים ידעו יותר על האוכלוסייה בארץ והמורכבויות השונות. אני מלא תקווה שפרויקט זה יחזק את היכולת שלהם, להיות רגישים, להושיט יד לאחר ולנסות למצוא את המשותף
לאחרונה עולים ספקות לגבי זכותה של הקהילה הלהט"בית לזכויות כשאר בני האדם. ניתן לשמוע את אחת מהן בראיון המצמרר הזה. עולות סוגיות כמו - האם לאפשר להם את "הזכות לפונדקאות", האם לאפשר להם לאמץ, עד כמה לאפשר ניתוחים לשינויי מין, האם משפחה חד מינית היא משפחה בריאה ועוד. זאת הזדמנות נהדרת להזכיר שבעידן החדש בו אנו חיים "התא המשפחתי" כבר ממש לא נמצא היכן שהיה לפני אלפי שנים כשהומצא לראשונה. כמעט חצי מהזוגות מתגרשים, לא חסרה אלימות בבתים הטרוסקסואלים וזאת לצד הרבה משפחות חד מיניות החיות באושר ומגדלות ילדים מדהימים. כחברה דמוקרטית עלינו לדרוש כבוד לכל אדם באשר הוא ולא לאפשר פגיעה על רקע של העדפה מינית. כמו בראיון הטלוויזיוני של גיא לרר שאפשר לאדם לקרוא לחברו "תועבה" רק בגלל העדפה מינית. כמו כן, לדעתי, לחברה אין זכות להתערב בדיני אישות ובתוך ליבו של האדם, החברה חייבת להיות שוויונית ללא אפליה על רקע של העדפה מינית. זאת לא המחאה "שלהם" של הלהט"בים, זאת מחאה של כולנו - עד כמה מותר לחברה להתערב בעניינים הפרטיים שלנו
אני לא "מורה לאזרחות", אני "מחנך לאזרחות". להבדל סמנטי זה ישנה חשיבות רבה. הרי לימודי האזרחות כוללים בתוכם "לימודי שפה אזרחית" - כלומר מושגים חדשים שבני הנוער לא מורגלים אליה, אשר בתקווה יהפכו ממושגים למעשים. "חשיבה אזרחית" - חשיבה שמחד היא מופשטת מאוד (ופעמים רבות נידמית כערטילאית עבור בני הנוער) ומנגד היא ארצית-פרקטית חותרת לשינוי המציאות באופן מוחשי. חינוך לאזרחות מקרב בין העולם המצוי בו חיים הילדים, וזה חייב להיות מתוך עולמם של הילדים, דרך עולם התיאוריה וההגות אל העולם הרצוי ע"פ תפיסתם של הילדים עצמם. זוהי לא "הוראה" של זיכרון גרידא, אלא נדרשת הבנה עמוקה ואף יישום של החומר הנלמד. החינוך לאזרחות דורש מאיתנו המורים ומהתלמידים יציאה מאזור הנוחות, אקטיביזם, שינוי תפיסה, הפעלת כל חושינו והקדשת כל משאבינו לחברה בה אנו חיים. כדי להצליח במשימה של "חינוך לאזרחות" התהליך חייב להתבצע בקבוצות, בדיונים, בהתנסות, התבוננות, ניתוח, העברת ביקורת ועשייה חברתית אני מוצא לנכון להביא מספר טקסטים של אנשים חכמים ממני, מהם אני שואב השראה וכוחות לדרך. בראשם פריירה שמעניק רוח למפרשים וקורא לאקטיביזם בכיתה, נקודת המוצא שלו היא שמשרת ההוראה היא משרה שתפקידה בראש ובראשונה הוא פוליטי חינוך פוליטי ורואה בכך יתרון מוחלט ולכן גם שליחות. מפה אני עובר למיל שמקשר בין תהליך הלמידה התיאורתי לבין ההשלכות שיש לו על כלים ומיומנויות. אני ממשיך עם הובס שטוען כי חינוך לאזרחות והגות פוליטית הוא בסיס ליצירת חברה מתוקנת שבה האזרחים יודעים כיצד לציית וכיצד למשול. ואני בוחר לסיים עם שפינוזה (שלמרות שכתב הרבה מאוד זמן לפני פריירה) רק מחדד את מה שפריירה מנסה להנחיל, עד כמה חשובה הפעילות בכיתה והלימוד בצוותא
יש משהו במילה הכתובה שאין בשום מקום אחר. יש בה הזדהות, שנאה, תחושה של בית, ניכור, יש בה סדר, מקום לפרשנות, יש בה משהו לנצח נצחים, יש בה ביקורת נוקבת, יש במילה עידכון על חדשות או סיפור חיים שלם. אך לדעתי הכי חשוב- יש בה אנושיות. אני אוהב ספרים ואוהב לקרוא, לעיתים הטכנולוגיה מרחיקה אותנו מאנשים, רגשות, תחושות, חלומות. והספרים מחזירים אותנו לשם. יש למצוא את שביל הזהב בין רוח הקדמה לבין הרגליים שנשארות על הקרקע היציבה, בין הכנת התלמידים למציאות שמצפה להם לבין שמירה על מסורת, ערכים ונורמות. אני אוהב את הקו הדק בין שני העולמות ומאפשר לעצמי לטעות ולתהות לאורכו
לא כולם מכירים את המשחקים הפראלימפיים. אבל הם מתרחשים כל 4 שנים בסמוך למשחקים האולימפים באותו האתר ועם לא פחות שיאים מרשימים, מתח, מורכבות וסיפורים מרתקים. נכון הנושא הזה לא כל כך קשור לבחינת הבגרות באזרחות, אבל הוא קשור ללהיות אזרח ולהיות אדם. במשחקים הפראלימפיים מתחרים אנשים בעלי מוגבליות שונות, חלקם מלידה וחלקם נפצעו ונפגעו במהלך חייהם. משחקים אלו מצליחים בזכות שילוב של תמיכה מהסביבה, מודעות חברתית, עזרה של המדינה מצד אחד. ומצד שני, המון מוטיבציה, נחישות, התמדה ויכולות פיזיות ומנטליות. . אנשים אלו מדהימים כל פעם מחדש. מהם אני לומד לשאוף גבוהה ולשבור כל "גבול דמיוני" שהחברה מציבה לנו הכל אפשרי בהזדמנות זו אני מאחל המון הצלחה לנבחרת הישראלית שמייצגת אותנו בכבוד ודואגת להביא הביתה הרבה מדליות לאורך השנים. ומוסר את הערכתי הרבה לנבחרת השייט מדגם סונאר- דרור כהן, ארנון אפרתי, שמעון בן יעקוב ולמאמן ישראל אלטמן שכבר 20 שנה משתתפים בתחרויות אלו ואף זכו בזהב במשחקים באתונה
כל אדם צריך שיקשיבו לו. לעיתים אין צורך לדבר, לענות, להגיב. רק להיות שם, בזמן הנכון, במקום הנכו ולהקשיב. זו מיומנות לא פשוטה, לוקח זמן ללמוד אותה
סיפור שאני אוהב לספר הוא על השנת שירות שעשיתי בעמותת אתגרים. בבוקר אחד הגיעה קבוצה של ילדים עם שיתוק מוחין, יצאנו לים להפליג, הרוח הייתה טובה והילדים נהנו מאוד. מייד אחריהם הגיעה קבוצה של ילדים חרשים, אשר ראו את הילדים הנכים ונתמלאו צער.הם שאלו- "תגיד איך הם חיים עם זה? איך הם יכולים לשוט?" חייכתי וככה יצאנו עם הילדים החרשים להפלגה בים הפעילות עם הילדים החרשים הייתה כיפית ומהנה, בסיום הפעילות בעודנו נפרדים מגיעים ילדים עיוורים. הילדים העיוורים שואלים אותי, שחר הפלגת היום? אני עונה להם שבדיוק חזרתי עם קבוצה של ילדים חרשים. "ילדים חרשים? איך הם מתקשרים? איך הם יכולים להפליג?" . חייכתי וככה יצאנו עם הילדים העיוורים לים אחר הצהריים הגיעה קבוצה של נוער בסיכון. הילדים ראו את הילדים העיוורים וליבם נתמלא צער. הנערים שאלו אותי "שחר איך ילדים עיוורים מפליגים הם לא רואים כלום?" חייכתי ויצאנו לים, הרוח הייתה כבר חזקה מאוד והנערים נהנו בסוף השנה הילדים בעלי שיתוק המוחין הפליגו לאורך כל חופי הארץ, ילדים חרשים הפכו למדריכי שייט, ילדים עיוורים ניצחו באליפות אירופה לנוער, הנערים בסיכון התגייסו למקומות משמעותיים בצבא ואף חלקם נהיו קצינים הכל בזכות האמונה
בתהליך ההוראה, לא פעם אנו נאלצים להשתמש בהגדרות. לעיתים זה פשוט, כמו להגדיר מהי גלובליזציה. לעיתים זה מורכב למשל להגדיר מהו ערבי, חרדי, חילוני ודרוזי. לא תמיד קל לו, לאדם להגדיר את עצמו, אז איך אנו יכולים להגדיר קבוצה שלמה, להכליל אותם. הגדרות אלו מחד מפשטות את המציאות ועוזרות לאדם להבין בערך באיזה תחום מדובר, מנגד הגדרות אלו יוצרות ניקור, זרות ופשטות מופרזת של המציאות בה אנו חיים אני קורא לזה- "הכופסאות השחורות" מאוד קל לבנות כופסאות שחורות, לתייג בני אדם ולהכניסם לכופסא המתאימה. מאוד קשה לנפץ כופסאות כאלה ולראות כמה שונים בני האדם בתוך אותה הכופסא
כבר הרבה זמן לא כתבתי... לא בעקבות חוסר השראה או תחושת מיצוי הכתיבה. ישנו לחץ מטורף במערכת, בית הספר מתפקד כחדר מיון, מורים רצים מכיתה לכיתה, מתלמידה לתלמיד מנסים להצליח בכל המטלות, לעמוד בכל היעדים והמדדים, לצלוח את כל האתגרים ביחד עם התלמידים ולמענם. המטרה ברורה, אבל מכיוון שחינוך והוראה באים מהרגש אנו רוצים להספיק הכל- לא נוכל לישון בשקט אם השארנו תלמיד עם שאלה פתוחה, אם לא השגנו לתלמידה את ספרי הלימוד שהוריה לא יכלו להרשות לעצמם לרכוש, לא נהיה רגועים עד שנוודא שלכל התלמידים יש את החומר לקראת המבחן הקרוב ושבאמת יש להם זמן ללמוד אליו. אני מאחל לנו המורים שנוכל להשתמש בהוראה ככלי לחינוך, להשתמש בבירוקרטיה ככלי להגשמת חלומות ולא כעיסוק מרכזי ולבסוף והכי חשוב שנעסוק רוב זממנו בילדים עצמם ובמתן תשומת הלב האישית לה הם כה זקוקים אני רוצה לצרף פה שני קטעים הממחישים באופן מיטבי את רחשי ליבו של המורה
יום שוויון שמח לכולם
ביום זה אורך שעות היום שווה לאורך שעות הלילה, וזה קורה פעמים בשנה ב- 22/9 ו- 20/3. ביום ה"סתוי" ה"יום" נופל בדרך כלל בחודש אלול סמוך לראש השנה ויום כיפור - תקופה של סליחות, חשיבה מחדש, צדק ועשייה חברתית. לאחרונה, ישנם בארץ קולות רבים של גזענות, שנאת חינם והסתה. אני חושב שזאת הזדמנות נהדרת "לעשות חושבים" לראות כיצד ניתן לעזור לאחר, לקבלו ולתת לו מקום בחברה שלנו על מנת ליצור חברה שוויונית וצודקת מעניין לראות שנהוג לציין חגים רק פעם בשנה, הרי לא סתם נחקקה האימרה - "לא כל יום פורים". אך יום השוויון נחגג פעמים בשנה. עובדה מעניינת נוספת היא שבישראל קיימים בסה"כ 13 חוקי יסוד, שהם מייצגים את אופיה של מדינת ישראל, קווי היסוד המוסכמים על החברה, עולם הערכים של החברה ואבני יסוד למסגרות השלטוניות הפעולות במדינה. אבל באף אחד מחוקי היסוד אין פעם אחת את המילה "שוויון" - זו נקודה שראוי לתת עליה את הדעת אני מאחל לכולנו חצי שנה (עד יום השיוויון הבא) של שיוויון, אהבה וזכויות אדם קישור למדד השינאה שנה טובה לכל התלמידים, ההורים והמורים
שנה של הצלחות והישגים ביחד עם דרך משמעותית וערכית שנה של תרומה לקהילה ואהבת הארץ שנה של מודעות לאחר וכבוד לזולת שנה של יזמות ועשיה חברתית שנה של יצירתיות ומחשבה פתוחה שנה של ביחד למען הסביבה שנה של שמירה על הזכויות ומילוי החובות כדי שנהיה חברה טובה ותורמת מהי ההגדרה להטרדה מינית? שאלה טובה! הלוואי שלא תהיה הגדרה, פשוט צריך שאנשים יחשבו על הצד השני. לא צריך להגיע למצב שהצד השני אומר "לא". זה אנחנו שצריכים להימנע, לחשוש, ופשוט לא לפגוע. ה"לא" הוא במגרש שלנו ולא אצל האחר. הטרדות מיניות קורות לשני המינים ויש לשים לב לכך. צריך להכיר בכך שכיום הכל קורה מהר, המידע זמין ועובר במהירות ממקום למקום, קל לפגוע וקשה לתקן. אל תנסו לבדוק את הגבולות של האחר, הציבו גבולות ברורים משלכם, מכבדים, כאלה שנותנים לאחר להרגיש בנוח ורצוי. אם אתם נתקלים בקשיים בהגדרת הגבולות, שאלו חברים, התייעצו עם מבוגרים בעלי ניסיון ובינתיים פשוט שימרו על האחר מישהו פגע בכם- דווחו, התריעו, כדי שאותו אדם לא יפגע בכם שנית או באחרים. המודעות להטרדות מיניות רק עולה וצריך להמשיך ולעודד דיווחים שכאלה
תלמידים יקרים
עבדתם קשה להגיע עד היום, הביטו על הדרך היא החלק החשוב ביותר במסע. התוצאה כבר לא חשובה. כעת עומד בפניכם חופש גדול ומלא באפשרויות א. זכות לחיים וביטחון- שימרו על עצמכם ועל חבריכם היקרים, הימנעו משתיה חריפה ופעילויות מסכנות אחרות. זכרו כי לחץ חברתי הוא החבר הכי גרוע שיכול להיות. אנשים שאוהבים אותכם באמת לא ילחצו אותכם לעולם ותמיד יקבלו אותכם בדיוק כמו שאתם ב. תנאי העסקה הוגנים- רבים מכם עובדים בקיץ, וודאו שאתם לא מנוצלים לרעה, שהמעסיק שומר על זכויותיכם ושאתם מקבלים את כל התנאים שמגיעים לכם ג. אזרחות טובה- למדתם על הבעיות השונות שיש בחברה בה אנו חיים- קיץ הוא הזמן הטוב ביותר לתרום לקהילות הנזקקות השונות, לתת מעצמכם לחברה ולסובבים אותכם, התנדבו כמה שיותר, הקפידו להישאר מעודכנים בחדשות הקורות אותנו ונסו להיות כמה שיותר מעורבים בחיים האזרחים בישראל ד. תנוחו- שנה הבאה לא תהיה פשוטה. חלקכם ימשיך ללמוד בתיכון, חלק יתגייס לצבא ואחרים לשנות שירות במקומות שונים. תצברו אנרגיה כי אתם הדור הבא שהולך להוביל את המדינה היפה שלנו קדימה בהצלחה שחר זה שאנחנו יודעים משהו זה לא אומר שאנחנו מבינים אותו. מדהים כמה זמן לוקח לשנות תבניות חשיבה. הלוואי שלעולם נשאר כמו הילד בן החמש שמסתגל מהר לתבניות חדשות. כמה יהירות וביטחון יש בנו למרות שככל שאנו לומדים יותר אנו מבינים כמה מעט אנו יודעים. הדבר הנכון לעשות זה תמיד להמשיך לשאול ולחקור! כל לימודי האזרחות בזוג אופניים אחד אני מצרף מספר ציטוטים שאני מאוד מזדהה עמן על הדרך שבה יש ללמוד ולחקור את העולם
מתחם התחנה המרכזית הישנה בתל אביברחוב יהודה המכבי- הצפון הישן של תל אביב
איך מרחק של 6 קילומטרים בלבד באותה העיר עושה הבדל כל כך גדול בין עולמות. אני חושב שפה התמונות מדברות בעד עצמן. טיילו ברחבי השכונות השונות ולימדו על המציאות בה אנו חיים
מה תפקידו של מורה? החומר למבחנים זמין בכל מקום, הסברים ומתווכים מושגים בקלות. נשאר לו רק לחנך. כלומר, לטפח את חדוות הלמידה, למצוא, להמציא ולהכין אתגרים בלתי פוסקים עבור תלמידיו, להעניק יחס אישי עבורם ופשוט להיות שם בשבילם.* אין הנאה גדולה מזו ואין אתגר מורכב מזה! הרשיתי לעצמי להניח פה טקסטים שקרובים מאוד ללבי ומדברים על סוגיה זו
אני בטוח שישנם עוד אתגרים שונים ומשונים* כך כתב קומניוס בשנת 1632 אודות החינוך הראוי שהחיה התבונית, האדם, יהיה מודרך, לא באמצעות שכלם של אחרים, אלא בשכלו שלו; לא יקרא רק את דעותיהם של אחרים ויתמסר לשננם בזיכרון, אלא יחדור בעצמו אל שורשי הדברים וירכוש את ההרגל להבנה משמעותית וגישה שימושית לדברים שלמד לעולם יש לזכור כי במדינתנו חיים ערב רב של אנשים. לכל אחד ואחת יש את הסיפור הייחודי שלו, הרקע ההיסטורי והתרבותי ממנו הוא בא. בבואנו ללמוד את מקצוע האזרחות יש להיות רגישים למגוון הרחב של אוכלוסיות שונות החיות במדינתנו. ישראל היינה מדינה מיוחדת המתאפיינת בקשת רחבה של תרבויות, שפות, דתות ודעות. יש לתת כבוד ולאפשר לכל אחד מחלקי הפאזל להתקיים ולקיים את אורח חייו הייחודי. בתור אזרחי המדינה עלינו ללמוד לא רק את הנושאים המוכרים והנוחים לנו, אלא להפך! על מנת להפוך את השונה לשווה עלינו ללמוד את עולמו על מנת שנדע לשמור על יחודו וכבודו
לג וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, בְּאַרְצְכֶם--לֹא תוֹנוּ, אֹתוֹ. לד כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ--כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. לה לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט, בַּמִּדָּה, בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. לו מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי-צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק--יִהְיֶה לָכֶם: אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. " ויקרא י"ט
זהו המדור באתר שבו אני מרשה לעצמי לעלות נושא חשוב מאוד שלצערי לא נכנס באופן רשמי לתוכנית הלימודים של משרד החינוך. מאחר והאתר הזה דן בסוגיות חברתיות ובערכים אני מוצא לנכון לעלות בו את הנושא של האפליה (הגלויה והסמויה) המופנית כלפי נשים בארץ. אתן ואתם מוזמנים ומוזמנות לשלוח לי חומרים משלכן/ם בנושא ואני אעלה אותם לאתר
האתר נבנה עבור תלמידי תיכון המעוניינים ללמוד לבגרות באזרחות באתר יש הגדרות, הסברים, תרשימים, כתבות, סרטים ותרגולים. לימוד האזרחות מתבצע באופן ספירלי. משמע, יש לשוב, לחזור ולקשר בין החלקים השונים של הלמידה באופן מתמיד וזאת על מנת להעמיק את ההבנה בחומר הנלמד אשמח לקבל הערות והארות שיהיה בהצלחה
את כלל החומר באתר ערכתי ממקורות שונים ומגוונים ולא כתבתי בעצמי. אינני טוען על זכויות יוצרים על שום חומר שנמצא באתר אלא רק על עבודת האיסוף שלו והצגתו באתר זה בלבד האתר מותאם לכלל סוגי המדיה- מחשבים למיניהם, טאבלטים, טלפונים ניידים. עדיף להשתמש בדפדפן כרום ולא אקספלורר כל ההגדרות באתר הן לפי מחוון משרד החינוך |
בונה האתרשחר רגב, מחנך כיתה, מחנך לאזרחות ומגיש לבגרות תוכן עניינים
All
|