לוח השנה העברי
הלוח העברי הוא חלוקת הזמן שנעשתה על ידי היהודים כאשר היא מתבססת על יממה שמתחילה בערב עם השקיעה כפי שכתוב בספר בראשית במעשה הבריאה "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" (בבראשית פרק א' פסוק 5). שבוע- אינו פרק זמן טבעי הוא מתבסס על תהליך בריאת העולם במקרא. חלוקה זו של הזמן לשבעה ימים עברה מהלוח היהודי לזה הנוצרי ולזה מוסלמי. ניתן לחלק את השנה על פי השמש, על פי הירח ועל פי שני המאורות. הלוח היהודי הוא שילוב של שנה ירחית ושנה שמשית. (הלוח הנוצרי פועל על פי השמש, הלוח המוסלמי על פי הירח). דוגמה לשילוב: כדי להתאים את השנה הירחית לשנה השמשית נקבעה שנה מעוברת בה מוסיפים חודש נוסף: אדר ב' כדי שפסח לא יתרחש בחורף אלא באביב
שימוש בלוח השנה העברי במדינת ישראל
על פי חוק השימוש בתאריך העברי, התשנ"ח 1998 - התאריך העברי יצוין בכל מכתב רשמי בשפה העברית הנשלח על ידי רשות ציבורית, הכוונה למשרדי הממשלה, לרשויות המקומיות ובכל הודעה רשמית לציבור בשפה העברית המתפרסמת מטעמה. בנוסף יצוין התאריך הלועזי המתבסס על הלוח הנוצרי
ימי השבתון והמועד נקבעו על פי הלוח והתאריך העברי. שבת חגי ישראל הם ימי השבתון הרשמיים של מדינת ישראל. לאזרחים שאינם יהודים נקבעו ימי שבתון לכל אחד על פי דתו
שימוש בלוח השנה העברי במדינת ישראל
על פי חוק השימוש בתאריך העברי, התשנ"ח 1998 - התאריך העברי יצוין בכל מכתב רשמי בשפה העברית הנשלח על ידי רשות ציבורית, הכוונה למשרדי הממשלה, לרשויות המקומיות ובכל הודעה רשמית לציבור בשפה העברית המתפרסמת מטעמה. בנוסף יצוין התאריך הלועזי המתבסס על הלוח הנוצרי
ימי השבתון והמועד נקבעו על פי הלוח והתאריך העברי. שבת חגי ישראל הם ימי השבתון הרשמיים של מדינת ישראל. לאזרחים שאינם יהודים נקבעו ימי שבתון לכל אחד על פי דתו