מגילת העצמאות
ישראל הממשלה הזמנית
עיתון רשמי: מס' 1 תל-אביב ה' באייר תש"ח 14.5.1948 עמ' 1 הכרזה על הקמת מדינת ישראל בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם במלחמת העולם השניה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא-חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להמנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבנין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים אנו קוראים - גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים - לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון כולו אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל-אביב, היום הזה, ערב שבת, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948 דוד בן-גוריון, דניאל אוסטר, מרדכי בנטוב, יצחק בן-צבי, אליהו ברלין, פריץ ברנשטיין, הרב וולף גולד, מאיר גרבובסקי, יצחק גרינבוים, ד"ר אברהם גרנובסקי, אליהו דובקין, מאיר וילנר-קובנר, זרח ורהפטיג, הרצל ורדי, רחל כהן, הרב קלמן כהנא, סעדיה כובאשי, הרב יצחק מאיר לוין, מאיר דוד לוינשטיין, צבי לוריא, גולדה מאירסון, נחום ניר, צבי סגל, הרב יהודה ליב הכהן פישמן, דוד צבי פנקס, אהרן ציזלינג משה קולודני, אליעזר קפלן, אברהם קצנלסון, פליכס רוזנבליט, דוד רמז, ברל רפטור, מרדכי שטנר, בן-ציון שטרנברג, בכור שיטרית, משה שפירא, משה שרתוק |
למה מדינות מכריזות על הקמתן
א. לאחד את העם סביב רעיון הקמת המדינה החדשה וכדי לבסס את שלטונה ב. להודיע למדינות העולם על הקמת המדינה החדשה ולבקש את תמיכתן חמשת חלקי הכרזת העצמאות
החלק הראשון- מבוא היסטורי המבטא את ההצדקות השונות לזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית בארץ ישראל. הוא פותח במילים: "בארץ ישראל קם העם היהודי" ומסתיים במילים:" להיות ככל עם ועם העומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית החלק השני- חלק מעשי הכולל הוראות בדבר: הקמת המדינה, מתן השם ישראל, הקמת רשויות השלטון הזמני/ קיום בחירות לאסיפה מכוננת, כינון חוקה והקמת רשויות קבע נבחרות. פותח במילים: "לפיכך התכנסנו." ומסיים במילים: "המדינה יהודית אשר תיקרא ישראל החלק השלישי- חלק הצהרתי ובו מותווים העקרונות הדמוקרטיים שישמשו בסיס לאופיו של המשטר הדמוקרטי בישראל. פותח במילים "מדינת ישראל תהא פתוחה" ומסיים ב"נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות החלק הרביעי- חלק זה פונה לארבעה גורמים: לאו"ם , לערביי ישראל, למדינות ערב וליהודי התפוצות החלק החמישי- החתימות. חלק זה מבטא את ההסכמה הרחבה בין נציגי ישוב העברי על הקמת המדינה. פותח במילים: "מתוך ביטחון בצור ישראל" ומסתיים בחתימות 37 חברי "מועצת העם" שייצגה את כל הזרמים ביישוב ובעת החתימה הפכה לרשות המחוקקת הזמנית- עד לכינון חוקה ובחירות הצדקות להקמתה של מדינת ישראל על פי מגילת העצמאות
הצדקה היסטורית- הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, נובעת מן הכמיהה במהלך הדורות, הקשר הזיקה בין העם היהודי וארצו ונובעת מאירועים היסטוריים שקושרים את העם היהודי לארצו הצדקה בינלאומית- משפטית- הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, הנובעות מההחלטות של גופים בינלאומיים רשמיים. תמיכה או הכרה בינלאומית בזכות העם היהודי למדינה בארץ ישראל. לדוגמה- הצהרת בלפור, טופס המנדט, החלטות האו"ם על החלוקה הצדקה טבעית/ מוסרית/ אוניברסלית- הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, נובעת מהזכות הטבעית והאוניברסלית של כל עם להגדרה עצמית. הקמת בית לאומי לעם היהודי נחוצה כדי להציל יהודים |
בהכרזה נקבעו שני עקרונות היסוד של המשטר במדינת ישראל
א. היותה מדינה יהודית- כלומר מדינה בעלת זהות לאומית יהודית הבאה לידי ביטוי בסמליה, חוקיה ומוסדותיה
ב. היותה מדינה דמוקרטית- כלומר מדינה המחויבת לעקרונות החירות, השוויון והסובלנות
ביטויים מההכרזה המבטאים מחויבות להקמת מדינה יהודית
א. "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל
ב. "זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם העומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית
ג. "מדינת ישראל תהיה פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות
ד. "תהה מושתתת על יסודות הצדק והחירות לאור חזונם של נביאי ישראל
ה. "אנו קוראים לעם היהודי בתפוצות להתלכד סביב הישוב היהודי
ו. שם המדינה הוא ישראל : משם הלקוח מהמקורות היהודיים
ביטויים מההכרזה המבטאים מחויבות להקמת מדינה דמוקרטית
א. מחויבות לחירות- "מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החירות הצדק והשלום
ב. מחויבות לשוויון- "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין
"ג. הבטחה לבחירות דמוקרטיות- "עד להקמת השלטונות הנבחרים
"ד. עיקרון שלטון החוק- "בהתאם לחוקה שתיקבע
"ה. זכויות האדם והאזרח- "תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות
ו. זכויות קבוצה- "לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל... על יסוד אזרחות מלאה ושווה
א. היותה מדינה יהודית- כלומר מדינה בעלת זהות לאומית יהודית הבאה לידי ביטוי בסמליה, חוקיה ומוסדותיה
ב. היותה מדינה דמוקרטית- כלומר מדינה המחויבת לעקרונות החירות, השוויון והסובלנות
ביטויים מההכרזה המבטאים מחויבות להקמת מדינה יהודית
א. "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל
ב. "זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם העומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית
ג. "מדינת ישראל תהיה פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות
ד. "תהה מושתתת על יסודות הצדק והחירות לאור חזונם של נביאי ישראל
ה. "אנו קוראים לעם היהודי בתפוצות להתלכד סביב הישוב היהודי
ו. שם המדינה הוא ישראל : משם הלקוח מהמקורות היהודיים
ביטויים מההכרזה המבטאים מחויבות להקמת מדינה דמוקרטית
א. מחויבות לחירות- "מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החירות הצדק והשלום
ב. מחויבות לשוויון- "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין
"ג. הבטחה לבחירות דמוקרטיות- "עד להקמת השלטונות הנבחרים
"ד. עיקרון שלטון החוק- "בהתאם לחוקה שתיקבע
"ה. זכויות האדם והאזרח- "תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות
ו. זכויות קבוצה- "לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל... על יסוד אזרחות מלאה ושווה
ההתחייבויות השונות כלפי ערביי ישראל
א. הענקת אזרחות- "..אנו קוראים... לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל... ליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה
ב. נציגות מתאימה/ייצוג הולם- "...ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים
ג. שוויון זכויות- מדינת ישראל: "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין
ד. זכויות קבוצה/מיעוט- "תשקוד על פיתוח הארץ לכל תושביה". "תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". "תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות
פנייה לגורמים שונים
א. ארגון האומות המאוחדות- מדינת ישראל מצהירה על נאמנותה לעקרונות מגילת האומות המאוחדות. המדינה מצהירה על נכונותה לשתף פעולה עם האו"ם בהגשמת החלטת האו"ם מיום 29 נובמבר 1947, ולפעול להקמת אחדות כלכלית של מדינת ישראל
ב. בני העם הערבי תושבי מדינת ישראל- בקריאה לשמור על השלום ולהשתתף בבנין המדינה. תוך הבטחה לאזרחות מלאה ושווה ונציגות מתאימה במוסדות
ג. מדינות ערב השכנות- ישראל מצהירה על רצונה בשלום ושכנות טובה ועל נכונותה לשתף פעולה עם מדינות ערב ולקיים עזרה הדדית למען קידום המזרח התיכון כולו
ד. העם היהודי בתפוצות- להתלכד סביב המדינה, לסייע לה בעליה, בבניין המדינה ובחיזוקה. פניה זו תקבל ביטוי בחוק השבות
|
|
|
השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים |
|