בית הנבחרים- הפרלמנט- הכנסת בישראל מונה 120 חברים. בית הנבחרים- הכנסת מייצגת את ריבונות האזרחים. הכנסת היא הרשות המחוקקת במדינה ותפקידה העיקרי הוא חקיקת חוקים, אך היא מהווה גם רשות מכוננת לענייני חוקה ומנגנון פיקוח פורמאלי אשר מפקח ומבקר את מדיניותה ופעולותיה של הרשות המבצעת ע"י חקיקת חוקים, אופוזיציה, ועדות, אישור תקציב, כלים פרלמנטריים והצבעת אי אמון
מפלגה- התאגדות של קבוצת אנשים בהתאם להשקפת עולם פוליטית משותפת או/ו אינטרסים משותפים, במטרה להגיע לשלטון ולקדם מדיניות על פי השקפתם. רק מפלגה רשאית להציע רשימת מועמדים בבחירות לכנסת
רשימה- בשיטת בחירות רשימתית רשימת המועמדים לכנסת/ פרלמנט מטעם מפלגה או מספר מפלגות
סיעה- נציגי מפלגה מסוימת המכהנים מטעמה בכנסת
קבוצת אינטרס- התאגדות של קבוצת אנשים בעלי מטרה או רעיון משותף. מתארגנים כדי להשפיע על מקבלי החלטות אך לא להגיע לשלטון במקומם. לעתים פועלת באמצעות שדלנים (לוביסטים) כדי לקדם את מטרותיה
בחירות מקדימות/ פריימריס- בחירות לקביעת רשימת מועמדי המפלגה לבחירות לכנסת וקביעת מיקום כל אחד מהמועמדים ברשימה. מצביעים בבחירות רק חברי המפלגה/ מתפקדים למפלגה. רק חלק מן המפלגות מקיימות בחירות מקדימות. באחרות הרכב הרשימה נקבע על-ידי מוביל הרשימה או על-ידי גורם אחר
ממשלה קואליציונית- קיימת בשיטת בחירות יחסית שיש בה ריבוי סיעות, נחוצה במצב בו אין סיעה אחת שלה רוב חברי הפרלמנט. סיעות הקואליציה מהוות בדרך כלל רוב של חברי הכנסת/הפרלמנט ומבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות המרכיבות אותה
הסכם קואליציוני- הסכם פוליטי בין סיעות המרכיבות קואליציה. הסכמה של חברי הקואליציה לתמוך בממשלה ובראש הממשלה ובהתאם הסכמה על קווי היסוד של הממשלה וחלוקת תפקידי השרים. ההסכם הקואליציוני הוא גלוי וחובה לפרסמו
קואליציה צרה- קואליציה שמספר חברי הפרלמנט החברים בה הוא המינימום הנדרש לקבלת אמון הפרלמנט / קואליציה שבה פרישה של מפלגה אחת עלולה לסכן את הרוב הפרלמנטרי שלה ואת קיומה. מעט יותר ממחצית חברי הפרלמנט – בישראל 61 או קרוב לכך
קואליציה רחבה- קואליציה שמספר חברי הפרלמנט החברים בה גדול משמעותית מהמינימום הנדרש לקבלת אמון הפרלמנט (הרבה יותר ממחצית חברי הפרלמנט)/ קואליציה שבה פרישה של מפלגה אחת אינה מסכנת את הרוב הפרלמנטרי שלה ואת קיומה
אופוזיציה- סיעות הפרלמנט שאינן שותפות בממשלה. מספר החברים באופוזיציה קטן ממספר חברי הקואליציה וממחצית חברי הפרלמנט. תפקיד האופוזיציה לבקר את השלטון/ לפקח על השלטון/ להעמיד לו חלופה
מליאה- הגוף המרכזי בו נעשית עבודת הכנסת ובו מתקבלות מרבית ההחלטות. חברים בגוף זה כל 120 חברי הכנסת. דיוני המליאה מתקיימים באולם המליאה וההחלטות מתקבלות ברוב קולות של חברי הכנסת הנוכחים בדיון. הנושאים העיקריים הנדונים במליאה: הצעה לסדר יום, שאילתה, הצעת חוק או הצעת אי אמון
שאילתא- אמצעי שנועד למקד את תשומת הלב / ליצור דיון בפרלמנט / להתריע. כל ח"כ רשאי להפנות שאלה לשר בתחום תפקידיו של השר שנשאל. תשובת השר ניתנת במליאה- תוך זמן קצוב, בישיבה המוקדשת למתן תשובות של שרים לשאילתות
הצבעת אי אמון- כלי לפיקוח על הממשלה במשטרים פרלמנטריים (הממשלה תלויה באמון הפרלמנט). הפרלמנט יכול להצביע אי אמון כלומר חוסר תמיכה בממשלה ובכך להביא לסיום כהונתה. הצבעת אי-אמון בממשלה מתקבלת ברוב של 61 חברי-כנסת, שמביעים תמיכה במועמד חלופי לכהן כראש הממשלה לפי חוק-יסוד: הממשלה
חוק התקציב- חוק תקציב המדינה קובע את תקציב המדינה לשנה אחת (ובמקרים חריגים לשנתיים). כלי לפיקוח וביקורת של הכנסת על הממשלה, ועל סדר קדימויות שלה בכל תחומי החיים של מדינת ישראל. אי אישור הצעת חוק התקציב כמוהו כהצבעת אי אמון בממשלה. אסור לקבוע בתקציב הקצבות לגופים שמחוץ לממשלה, אלא יש לקבוע הקצאה לסוג פעילות, והתמיכה מחולקת לפי אמות-המידה כלליות ושוויוניות
ועדות
חלק עיקרי מעבודת חברי הכנסת הוא השתתפות בדיוני ועדות הכנסת. הועדות (קבועות ומיוחדות) דנות בתחומים מוגדרים למשל: כספים, כלכלה, חינוך, עבודה רווחה ובריאות ומעמד האישה. הייצוג בוועדות נקבע על פי היחס של ייצוג הסיעות בכנסת (אופוזיציה וקואליציה) ולסיעות הקואליציה יש רוב בוועדות
נושאי הדיונים לדוגמה- הצעות חוק, אישור חקיקת משנה, בקשות של אזרחים שהוגשו לכנסת או לממשלה והועברו על ידיה לוועדה לדיון ומסקנה, דיון עם אנשי מקצוע וכל עניין אחר אשר נמסר לדיונה ע"י הכנסת
תפקידי הוועדה- ייעול העבודה הפרלמנטארית, בירור פרטים, היוועצות מומחים, שיתוף ציבור
חלק עיקרי מעבודת חברי הכנסת הוא השתתפות בדיוני ועדות הכנסת. הועדות (קבועות ומיוחדות) דנות בתחומים מוגדרים למשל: כספים, כלכלה, חינוך, עבודה רווחה ובריאות ומעמד האישה. הייצוג בוועדות נקבע על פי היחס של ייצוג הסיעות בכנסת (אופוזיציה וקואליציה) ולסיעות הקואליציה יש רוב בוועדות
נושאי הדיונים לדוגמה- הצעות חוק, אישור חקיקת משנה, בקשות של אזרחים שהוגשו לכנסת או לממשלה והועברו על ידיה לוועדה לדיון ומסקנה, דיון עם אנשי מקצוע וכל עניין אחר אשר נמסר לדיונה ע"י הכנסת
תפקידי הוועדה- ייעול העבודה הפרלמנטארית, בירור פרטים, היוועצות מומחים, שיתוף ציבור
חסינות חברי כנסת
עניינית/מהותית/מקצועית- הגנה מפני הליכים משפטיים (פליליים ואזרחיים) שונים ומפני העמדה לדין. מוקנית לחברי כנסת רק בגין מעשה או אמירה שנעשו במסגרת תפקידם. נועדה לאפשר לחברי הכנסת לפעול בחופשיות וללא מורא. לא ניתנת להסרה גם לאחר גמר התפקיד
אישית/מנהלית/דיונית- הגנה מפני הגשת כתב אישום פלילי/מפני דיון פלילי. לגבי עבירה שנעשית שלא למען מילוי תפקידם כחברי כנסת או שלא בעת מילוי תפקידם. נועדה לאפשר לחברי הכנסת לפעול ללא חשש מאישומי שווא. החסינות אינה אוטומטית - חבר כנסת, שמוגש נגדו כתב אישום, יכול לבקש שהכנסת תקבע לו/תעניק לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום. הרוב בכנסת רשאי להחליט שלא להעניק חסינות. אין חסינות דיונית בפני הליכים אזרחיים- למשל הפרת חוזה
עניינית/מהותית/מקצועית- הגנה מפני הליכים משפטיים (פליליים ואזרחיים) שונים ומפני העמדה לדין. מוקנית לחברי כנסת רק בגין מעשה או אמירה שנעשו במסגרת תפקידם. נועדה לאפשר לחברי הכנסת לפעול בחופשיות וללא מורא. לא ניתנת להסרה גם לאחר גמר התפקיד
אישית/מנהלית/דיונית- הגנה מפני הגשת כתב אישום פלילי/מפני דיון פלילי. לגבי עבירה שנעשית שלא למען מילוי תפקידם כחברי כנסת או שלא בעת מילוי תפקידם. נועדה לאפשר לחברי הכנסת לפעול ללא חשש מאישומי שווא. החסינות אינה אוטומטית - חבר כנסת, שמוגש נגדו כתב אישום, יכול לבקש שהכנסת תקבע לו/תעניק לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום. הרוב בכנסת רשאי להחליט שלא להעניק חסינות. אין חסינות דיונית בפני הליכים אזרחיים- למשל הפרת חוזה
|
|
|