השסע הדתי
שסע דתי- קו גבול החוצה את החברה היהודית בישראל ומבטא מתח, קיטוב ומחלוקות בנוגע לאופייה הרצוי של המדינה ובנוגע למקומה של הדת במדינה/במרחב הציבורי. המחלוקת מתקיימת בין קבוצות אוכלוסיה המגדירות עצמן חילונים, מסורתיים ודתיים. השסע סב סביב נושאים שונים שעליהם יש מחלוקת ביחסים שבין דת ומדינה: השפעת הדת על אופי חוקי המדינה ואופן קביעתם, חינוך והקניית ערכי דת במערכות החינוך הממלכתיות
מוקדי המתיחות
השבת- מאבק על צביון השבת במרחב הציבורי: הדתיים רואים ביום השבת יום של קדושה אשר בו, על פי ההלכה על כל יהודי לשבות ממלאכה. לעומתם החילוניים יום מנוחה מעבודה, יום המיועד למשפחה, לבילוי ולהנאה. בעניין השבת קיימות מחלוקות שונות בנושאים כמו הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, סיעה בשבתות ברחובות הקרובים לשכונות דתיות, פתיחת בתי קולנוע, תאטראות ומקומות בידור אחרים בלילות שבת ופתיחת מרכזי קניות לציבור הרחב בשבתות ובמועדי ישראל
מעמדם הרשמי של הזרמים הלא אורתודוקסים בישראל- הציבור הדתי והממסד האורתודוקסי/הרבנות הראשית ובתי דין רבניים מתנגדים להכרה בזרם הקונסרבטיבי ובזרם הרפורמי כזרמים יהודיים דתיים לגיטימיים. לעומתם הזרמים האלו, וכן חלק מהציבור החילוני, דורשים הכרה בפלורליזם דתי ושוויון בין הזרמים מבחינת מימון המוסדות והכרה בהם. המתיחות נסובה בעיקר סביב שאלת הגיור, חיתון , מינוי רבנים והרכב המועצות הדתיות
מיהו יהודי- הגדרת מיהו יהודי הציבור הדתי האורתודוקסי החרדי והלאומי, וכן חלק מהציבור המסורתי, רואים בהגדרת מיהו יהודי הגדרה דתית על פי ההלכה הקובעת: "יהודי הוא אך ורק מי שנולד לאם יהודייה או מי שהתגייר על פי ההלכה; כלומר עבר מילה, טבילה וקיבל על עצמו לקיים מצוות". לעומתם, רבים מהחילונים טוענים שהגדרתו העצמית של אדם כבן הלאום היהודי צריכה להיות על פי הזדהותו עם העם היהודי ותרומתו למדינת ישראל, ואין משמעות להבחנה הדתית
גיור- חלק מהציבור הדתי מבקש לדאוג לכך שגיור המוכר בישראל יהיה רק הליך גיור שנעשה רק על ידי רב אורתודוקסי. לעומתם קבוצות חילוניות וכן הנמנים עם הזרם הקונסרבטיבי והזרם הרפורמי נאבקים על כך שבארץ יוכר גם גיור שנעשה על ידי רבנים קונסרבטיבים ורפורמיים, בהליך הנחשב מקל יותר
חקיקה דתית- ויכוח סביב חוקים שנחקקו על רקע דת כמו חוק בתי הדין הרבניים, חוק החזיר וחוק החמץ. הדתיים שואפים שההלכה היהודית ועקרונות המשפט העברי הם שיקבעו בחוק את אופי המרחב הציבורי ואת אורח החיים של הפרטים במדינה. לעומתם הציבור החילוני רואה בחקיקה דתית כפייה של אורח חיים דתי, פגיעה בזכות לחופש דת וחופש מדת, ופגיעה בזכות של כל אדם לקבוע את אורח חייו
גיוס לצבא- חלק מן הצעירים החרדים מבקשים ומקבלים דחייה של הגיוס לצבא מתוקף הסדר "תורתו אומנותו" המאפשר להם לדחות את גיוסם בשל לימודים בישיבה ולבסוף להיות פטורים ממנו כליל. בקשה זו נובעת מחשיבות לימוד התורה המתמיד המצויה בתפיסה החרדית. לעומתם, הציבור החילוני והציבור הדתי בישראל מתגייסים לצבא מתוקף חוק. הדבר גורם לאי-הסכמה בין הצדדים ולתחושה בקרב המתגייסים שהחרדים אינם ממלאים את חובותיהם האזרחיות
דרכי התמודדות עם השסע הדתי
א. הידברות בין הקבוצות השונות, משא ומתן והגעה לפשרה, דוגמת הסדר הסטאטוס - קוו
ב. הפיכת הדת לסוגיה פרטית מחד, ובמקביל הבטחת אינטרסים של קהילות דתיות
ג. הצבת גבולות בין הסמכות החילונית לסמכות הדתית
ב. הפיכת הדת לסוגיה פרטית מחד, ובמקביל הבטחת אינטרסים של קהילות דתיות
ג. הצבת גבולות בין הסמכות החילונית לסמכות הדתית
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|