הרשות השופטת
מופקדת על עשיית משפט צדק ומהווה חלק ממערכת השמירה על עקרון שלטון החוק, בוחנת האם פעולותיהם של האזרחים ושל הרשויות נעשים בהתאם לחוק, מאפשרת יישוב סכסוכים בין האזרחים לבין עצמן ובינם לבין רשויות השלטון, מגנה על זכויות האדם והאזרח מפני רשויות השלטון ומפקחת על רשות המחוקקת על ידי פרשנות חוקים וביקורת שיפוטית בהתאם לחוקה/ עקרונות היסוד של המדינה
חשיבות אי התלות של הרשות השופטת
ללא הבטחת אי התלות לא תוכל הרשות השופטת להבטיח צדק, שוויון, שמירת שלטון החוק וקיום משפט הוגן ומנהל תקין. מניעת מעורבותה של הרשות המחוקקת משמעותה שלא תוכל לשנות חוקים כדי להשפיע על המשפט. מניעה זו מבטיחה משפט המבוסס על חוקים ראויים ובכך לשמירה על שלטון החוק וקיומו של משפט הוגן. מניעת מעורבותה של הרשות המבצעת שבידה כח שלטוני רב, מונע מרשות זו להיות מעורבת בהליכי משפט ובהכרעות משפטיות, בכך מובטח משפט צדק לנאשמים כי השופטים לא יחששו לקבל החלטות וכן מבטיח יישום שוויוני של החוק כלפי כל האזרחים בלי קשר למעורבותם בשלטון. עצמאותה של הרשות השופטת חשובה ליצירת אמון של הציבור באובייקטיביות, ניטרליות ובהוגנות של התהליך המשפטי
ללא הבטחת אי התלות לא תוכל הרשות השופטת להבטיח צדק, שוויון, שמירת שלטון החוק וקיום משפט הוגן ומנהל תקין. מניעת מעורבותה של הרשות המחוקקת משמעותה שלא תוכל לשנות חוקים כדי להשפיע על המשפט. מניעה זו מבטיחה משפט המבוסס על חוקים ראויים ובכך לשמירה על שלטון החוק וקיומו של משפט הוגן. מניעת מעורבותה של הרשות המבצעת שבידה כח שלטוני רב, מונע מרשות זו להיות מעורבת בהליכי משפט ובהכרעות משפטיות, בכך מובטח משפט צדק לנאשמים כי השופטים לא יחששו לקבל החלטות וכן מבטיח יישום שוויוני של החוק כלפי כל האזרחים בלי קשר למעורבותם בשלטון. עצמאותה של הרשות השופטת חשובה ליצירת אמון של הציבור באובייקטיביות, ניטרליות ובהוגנות של התהליך המשפטי
ביטוי אי התלות של הרשות השופטת לפי חוק זה
א. ריסון הרשות המחוקקת: הכנסת אינה יכולה לבטל פסק דין שהתקבל בבית המשפט, אם הכנסת משנה חוק השינוי יהיה תקף רק לפסיקות בעתיד
ב. עקרון הסוביודיצה: איסור עיסוק ופרסום בציבור בנושא הנדון בבית המשפט. המטרה למנוע השפעה ולחץ מצד התקשורת ודעת הקהל הציבורית על פסיקת השופטים
ג. אי תלות אישית- מינוי שופטים, נעשה על ידי וועדה המורכבת מרוב של הרשות השופטת: מתוך 9 חברי הוועדה, שלושה הם נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים ושני עורכי דין. שני נציגים הם מהרשות המבצעת ושניים מהרשות המחוקקת
ד. תנאי העסקתם של השופטים: שכר השופטים נקבע על ידי ועדת הכנסת ובלתי תלוי בממשלה, השכר הוא גבוה יחסית. תקופת כהונתם של השופטים מובטחת עד גיל פרישה והם בלתי תלויים בשלטון, חסינות: השופטים מוגנים בפני תביעות בשל הוצאת לשון הרע
תקדים/ חקיקה שיפוטית- פסיקה של בית משפט הנוצרת מפרשנות החוק או במקום שיש לקונה בחוק (מצב שבו בחוק אין התייחסות ישירה לעניין). פסיקה זו נחשבת כתקדים ומחייבת כל בימ"ש בערכאה נמוכה יותר ואת כל רשויות השלטון. מעמד הפסיקה זהה למעמד של חוק כל עוד אין חוק מפורש הסותר אותה
ביקורת שיפוטית- ביקורת של מערכת המשפט על רשויות השלטון האחרות - הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, במסגרת יחסי האיזון והבקרה המתקיימים במסגרת הפרדת הרשויות. הביקורת השיפוטית נעשית בעיקרה על-ידי בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק (בג"ץ). כלפי הרשות המחוקקת: מתבטאת במתן פרשנות לחוקים ובמקרים מסוימים פסילתם, אם הם סותרים הוראה בחוק יסוד. כלפי הרשות המבצעת: מתבטאת בפסילת החלטה לביצוע או פסילת חקיקת משנה אם אינן עולות בקנה אחד עם חוק או עם חוק יסוד
סוביודיצה- אין לפרסם מידע או לעסוק בפומבי (באמצעי התקשורת או בדיוני הכנסת) בתוכן הליך משפטי בטרם נקבע פסק הדין, אם הפרסום עלול להשפיע על תוצאות ההליך (למעט עיסוק בעובדות). על מנת למנוע השפעה על החלטות השופטים – לשמור על אי תלות הרשות השופטת בישראל ועל אמון הציבור בכל הנוגע לתהליך המשפטי. הפרת עקרון הסוביודיצה לגבי הליך פלילי נחשבת עבירה פלילית שדינה מאסר
בית משפט השלום- ערכאה ראשונה במשפט פלילי ואזרחי (מוסמך גם כבית משפט לענייני משפחה, לתביעות קטנות ולעניינים מקומיים). במשפט פלילי מוסמך לדון בעבירות מסוג חטא ועוון שעונשן עד 7 שנות מאסר (פרט למקרים מיוחדים). משפט אזרחי מוסמך לדון בתביעות שסכום התביעה בהן הוא מוגבל (הסכום מתעדכן מעת לעת בחוק). בדרך כלל שופט אחד בדין, נמצא בערים רבות בארץ, ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי
בית המשפט המחוזי- ערכאה ראשונה בכל עניין שאינו בסמכותו של בית משפט השלום – עבירות שעונשן גבוה מ – 7 שנים והקנס גבוה מ – 2.5 מיליון ש"ח ובמיוחד בעבירות מסוג פשע ובהליכים אזרחיים שסכום התביעה בהם מעל הסכום המרבי לדיון בשלום. מהווה ערכאה שנייה (ערעור) על החלטות בית משפט השלום (וכן בית משפט לעניינים מנהליים). שופט אחד עד שלושה שופטים בדין. קיימים 6 בלבד - ירושלים, ת"א, חיפה, ב"ש, נצרת ולוד
בית המשפט העליון- עומד בראש מערכת השיפוט בישראל, בית משפט לערעורים ובית משפט גבוה לצדק (בג"צ), פסיקתו מחייבת את כל בתי המשפט האחרים. ערכאת ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי, (יושב גם כערכאה לדיון נוסף, במשפט חוזר או בערעור ברשות על פסקי דין של בית משפט השלום). שלושה שופטים ויותר בדין, נמצא בירושלים
בתי הדין- מערכת שיפוטית הפועלת בצד מערכת המשפט מכוח חוקים שונים. בתי משפט בעלי סמכות שיפוט ספציפית ומוגבלת, בהתאם לחוק. החלטות הערכאה הראשונה ניתנות לערעור לערכאה עליונה (בית הדין הגבוה או בית הדין הארצי). כפופים לביקורת של בג"צ במקרים חריגים בלבד. עוסקים בתחומים המחייבים התמחות מיוחדת לדוגמא: בתי דין דתיים, בתי דין צבאיים, בתי דין לעבודה
|
|
|
|
|
|
|