חוקים המצביעים על אופיה היהודי של מדינת ישראל
הסדר הסטטוס קוו
עוד טרם הקמת המדינה (1947) התנהל ויכוח בין הזרמים החילוניים והדתיים בישוב, סביב שאלת מקומה של היהדות בחיי הישוב והמדינה. ויכוח זה הסתיים בפשרה, בה הסכימו נציגי הישוב הדתיים והנציגים החילוניים על הקפאת המצב הקיים בשטח. הקבוצות השונות מכירות בצורך למצוא דרך לחיות יחד למרות חילוקי הדעות בנושאי דת ומדינה להסדיר עניינים עקרוניים ולקבוע כללי משחק מחייבים, ביטוי לעקרון ההסכמיות
הנושאים עליהם הוסכם בהסדר
נישואין וגירושין - לבתי הדין הרבניים סמכות בלעדית לדון בענייני אישות - נישואין וגירושין
שבת - שמירת השבת במקומות ציבוריים. כגון: אי קיום תחבורה ציבורית בשבת
כשרות - שמירת כשרות במוסדות ממלכתיים
חינוך - אוטונומיה לחינוך הדתי
הנטייה של המחוקקים הייתה להימנע ככל האפשר מהכרעות כמו חקיקה בנושאים שבהן הדעות חלוקות. חלק מסעיפי ההסכם עוגנו בחוקים
חוק בתי דין רבניים תשי"ג 1953, מסדיר את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בלעדית בענייני אישות -
פקודת מאכל כשר בצה"ל תש"ט 1948 ביטוי לשמירת כשרות בציבור -
חוק חינוך ממלכתי תשי"ג 1953 ביטוי לאוטונומיה של החינוך הדתי -
חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א 1951 האוסר על העסקת עובדים יהודיים בשבת -
עוד טרם הקמת המדינה (1947) התנהל ויכוח בין הזרמים החילוניים והדתיים בישוב, סביב שאלת מקומה של היהדות בחיי הישוב והמדינה. ויכוח זה הסתיים בפשרה, בה הסכימו נציגי הישוב הדתיים והנציגים החילוניים על הקפאת המצב הקיים בשטח. הקבוצות השונות מכירות בצורך למצוא דרך לחיות יחד למרות חילוקי הדעות בנושאי דת ומדינה להסדיר עניינים עקרוניים ולקבוע כללי משחק מחייבים, ביטוי לעקרון ההסכמיות
הנושאים עליהם הוסכם בהסדר
נישואין וגירושין - לבתי הדין הרבניים סמכות בלעדית לדון בענייני אישות - נישואין וגירושין
שבת - שמירת השבת במקומות ציבוריים. כגון: אי קיום תחבורה ציבורית בשבת
כשרות - שמירת כשרות במוסדות ממלכתיים
חינוך - אוטונומיה לחינוך הדתי
הנטייה של המחוקקים הייתה להימנע ככל האפשר מהכרעות כמו חקיקה בנושאים שבהן הדעות חלוקות. חלק מסעיפי ההסכם עוגנו בחוקים
חוק בתי דין רבניים תשי"ג 1953, מסדיר את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בלעדית בענייני אישות -
פקודת מאכל כשר בצה"ל תש"ט 1948 ביטוי לשמירת כשרות בציבור -
חוק חינוך ממלכתי תשי"ג 1953 ביטוי לאוטונומיה של החינוך הדתי -
חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א 1951 האוסר על העסקת עובדים יהודיים בשבת -
חוק השבות – תש"י 1950
תוכן עיקרי: החוק מעניק לכל יהודי, בן זוגו, בניו נכדיו ובני זוגם אפשרות לעלות לארץ. מי שעולה לארץ מתוקף חוק השבות מקבל אוטומטית אזרחות על פי חוק האזרחות
מטרת החוק
א. להבטיח אפשרות של עליה של יהודים לארץ
ב. לתת ביטוי חוקי להיותה של המדינה מדינתו של העם היהודי כולו ולא רק מדינתם של אזרחיה
ג. להבטיח את הרוב היהודי במדינה
חוק השבות מבטא את ההיבט הלאומי :כיון שהוא מבטיח את הקשר עם העם היהודי, כיון שהוא רוצה לשמר את מספרם של יהודים במדינה ואינו בוחן את מידת הקשר של היהודים העולים לדת, למסורת ולתרבות היהודית
הרחבה על חוק השבות
הרחבה על קבלת אזרחות
תוכן עיקרי: החוק מעניק לכל יהודי, בן זוגו, בניו נכדיו ובני זוגם אפשרות לעלות לארץ. מי שעולה לארץ מתוקף חוק השבות מקבל אוטומטית אזרחות על פי חוק האזרחות
מטרת החוק
א. להבטיח אפשרות של עליה של יהודים לארץ
ב. לתת ביטוי חוקי להיותה של המדינה מדינתו של העם היהודי כולו ולא רק מדינתם של אזרחיה
ג. להבטיח את הרוב היהודי במדינה
חוק השבות מבטא את ההיבט הלאומי :כיון שהוא מבטיח את הקשר עם העם היהודי, כיון שהוא רוצה לשמר את מספרם של יהודים במדינה ואינו בוחן את מידת הקשר של היהודים העולים לדת, למסורת ולתרבות היהודית
הרחבה על חוק השבות
הרחבה על קבלת אזרחות
חוק האזרחות - 1952
תוכן עיקרי: כל מדינה בעולם יש חוק אזרחות הקובע באילו תנאים זכאי אדם להפוך לאזרח המדינה. מדינות שונות מדגישות תנאים שונים לקבלת האזרחות – יש מדינות המבקשות שהתושב יקבל את עקרונות המדינה כתנאי לקבלת אזרחות בה, ואחרות מדגישות את השתייכות לאומית או תרבותית לקבוצה האתנית העיקרית במדינה
מטרות החוק
א. להסדיר את הליך קבלת האזרחות במדינה
ב. לשמור על הצביון היהודי של מדינת ישראל
אזרחות מתוקף חוק השבות - כל אדם שעלה לארץ במסגרת חוק השבות זכאי לקבל אזרחות ישראלית
אזרחות מתוקף לידה - כל אדם שנולד להורה בעל אזרחות ישראלית זכאי לקבל אזרחות ישראלית
אזרחות מתוקף ישיבה בארץ ערב הקמת המדינה – כל אדם שחי בשטח ישראל בזמן הקמת המדינה זכאי לקבל אזרחות ישראלית
אזרחות מתוקף התאזרחות – שר הפנים זכאי להעניק אזרחות ישראלית לכל אדם שאינו בן למשפחה יהודית, אם הוא עמד בכמה תנאים: חי בישראל ומתחייב שהוא מתכוון להמשיך לחיות בה, יודע עברית בסיסית, מצהיר אמונים למדינה ומוותר על אזרחות קודמת
הרחבה על קבלת אזרחות
תוכן עיקרי: כל מדינה בעולם יש חוק אזרחות הקובע באילו תנאים זכאי אדם להפוך לאזרח המדינה. מדינות שונות מדגישות תנאים שונים לקבלת האזרחות – יש מדינות המבקשות שהתושב יקבל את עקרונות המדינה כתנאי לקבלת אזרחות בה, ואחרות מדגישות את השתייכות לאומית או תרבותית לקבוצה האתנית העיקרית במדינה
מטרות החוק
א. להסדיר את הליך קבלת האזרחות במדינה
ב. לשמור על הצביון היהודי של מדינת ישראל
אזרחות מתוקף חוק השבות - כל אדם שעלה לארץ במסגרת חוק השבות זכאי לקבל אזרחות ישראלית
אזרחות מתוקף לידה - כל אדם שנולד להורה בעל אזרחות ישראלית זכאי לקבל אזרחות ישראלית
אזרחות מתוקף ישיבה בארץ ערב הקמת המדינה – כל אדם שחי בשטח ישראל בזמן הקמת המדינה זכאי לקבל אזרחות ישראלית
אזרחות מתוקף התאזרחות – שר הפנים זכאי להעניק אזרחות ישראלית לכל אדם שאינו בן למשפחה יהודית, אם הוא עמד בכמה תנאים: חי בישראל ומתחייב שהוא מתכוון להמשיך לחיות בה, יודע עברית בסיסית, מצהיר אמונים למדינה ומוותר על אזרחות קודמת
הרחבה על קבלת אזרחות
חוק חינוך ממלכתי - תשי"ג 1953
תוכן עיקרי: מטרת החינוך הממלכתי היא להשתית את החינוך היסודי במדינה על ערכי תרבות ישראל והישגי המדע על אהבת המולדת ונאמנות למדינה ולעם ישראל' על אימון בעבודה חקלאית ובמלאכה, על הכשרה חלוצית ועל שאיפה לחברה בנויה על חירות שוויון, סובלנות, עזרה הדדית ואהבת הבריות. כמו כן עוסק החוק בהגדרת החינוך הממלכתי, בקביעת תוכנית הלימודים, באפשרות של הורים להשפיע על תוכנית הלימודים בבתי הספר, במעמדו של החינוך הממלכתי דתי
מטרות החוק
א. להסדיר את המערכת החינוך הממלכתית הממומנת על ידי המדינה
ב לקבוע את התכנים העיקריים של החינוך את הערכים והעקרונות הבסיסים עליהם תושתת מערכת החינוך
חוק חינוך ממלכתי מבטא את ההיבט החינוכי, היסטורי, תרבותי: כיון שהוא מציין את הצורך לחנך את הנוער בישראל על פי הערכים המצויים במורשת היהודית ובכך הוא מבטא מדינה יהודית. כמו כן מאפשר לבתי הספר במגזרים השונים לבטא ערכים חשובים המייחדים את הקבוצות השונות המרכיבות את החברה הישראלית
תוכן עיקרי: מטרת החינוך הממלכתי היא להשתית את החינוך היסודי במדינה על ערכי תרבות ישראל והישגי המדע על אהבת המולדת ונאמנות למדינה ולעם ישראל' על אימון בעבודה חקלאית ובמלאכה, על הכשרה חלוצית ועל שאיפה לחברה בנויה על חירות שוויון, סובלנות, עזרה הדדית ואהבת הבריות. כמו כן עוסק החוק בהגדרת החינוך הממלכתי, בקביעת תוכנית הלימודים, באפשרות של הורים להשפיע על תוכנית הלימודים בבתי הספר, במעמדו של החינוך הממלכתי דתי
מטרות החוק
א. להסדיר את המערכת החינוך הממלכתית הממומנת על ידי המדינה
ב לקבוע את התכנים העיקריים של החינוך את הערכים והעקרונות הבסיסים עליהם תושתת מערכת החינוך
חוק חינוך ממלכתי מבטא את ההיבט החינוכי, היסטורי, תרבותי: כיון שהוא מציין את הצורך לחנך את הנוער בישראל על פי הערכים המצויים במורשת היהודית ובכך הוא מבטא מדינה יהודית. כמו כן מאפשר לבתי הספר במגזרים השונים לבטא ערכים חשובים המייחדים את הקבוצות השונות המרכיבות את החברה הישראלית
חוק איסור גידול חזיר - 1962
חוק זה אוסר גידול חזיר בארץ, למעט אזורים בהם יש ריכוז של אוכלוסייה נוצרית. החזיר הוא בהמה טמאה, על-פי הדת היהודית, ויש איסור הלכתי לאכול את בשרו. החוק אינו מתייחס לאכילת חזיר אלא רק לגידולו, החזקתו ודרך הריגתו
חוק איסור גידול חזיר מבטא את ההיבט הדתי. החוק נגזר מתוך מצווה דתית ונובע מתוך ההלכה
חוק המצות (איסור הצגת חמץ בפסח) - תשמ"ו 1986
תוכן עיקרי: החוק אוסר על בעלי עסקים להציג חמץ בפומבי למכירה או לצריכה במשך כל ימי חג הפסח. החוק מגדיר מהו חמץ: לחם; לחמניה, פיתה, כל מוצרי קמח חמץ אחרים. מציין את התאריכים בהם חל האיסור, החוק אינו חל ביישובים שבהם רוב התושבים אינם יהודים או שמרבית העסקים ביישוב אינם של יהודים. כמו כן החוק אינו חל בתחומו של יישוב שיתופי שבו בתי העסק מיועדים לצורכי המקום בלבד למשל קיבוצים
מטרות החוק
א. לתת צביון יהודי למדינת ישראל. ראו דבריו של דוב שילנסקי שהציג את החוק - "הצגת חמץ בפסח, בפומבי, פוגעת בדמות של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, כמדינה יהודית, כמדינת אותו עם שבמשך דורות הקפיד על צביון חג הפסח
ב. לאפשר ליהודים שומרי מצוות ושומרי כשרות להיכנס למרכולים ולרכוש מוצרים במהלך חג הפסח
חוק המצוות מבטא את ההיבט הדתי כיון שהחוק מיישם את האיסור ההלכתי למציאותו של חמץ אצל יהודי במהלך חג הפסח. כפי שנאמר בשמות יג, ז: "ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". החוק הוא ביטוי להיותה של המדינה מדינה יהודית בכך שיש השפעה של המורשת הדתית היהודית על המרחב הציבורי של המדינה
תוכן עיקרי: החוק אוסר על בעלי עסקים להציג חמץ בפומבי למכירה או לצריכה במשך כל ימי חג הפסח. החוק מגדיר מהו חמץ: לחם; לחמניה, פיתה, כל מוצרי קמח חמץ אחרים. מציין את התאריכים בהם חל האיסור, החוק אינו חל ביישובים שבהם רוב התושבים אינם יהודים או שמרבית העסקים ביישוב אינם של יהודים. כמו כן החוק אינו חל בתחומו של יישוב שיתופי שבו בתי העסק מיועדים לצורכי המקום בלבד למשל קיבוצים
מטרות החוק
א. לתת צביון יהודי למדינת ישראל. ראו דבריו של דוב שילנסקי שהציג את החוק - "הצגת חמץ בפסח, בפומבי, פוגעת בדמות של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, כמדינה יהודית, כמדינת אותו עם שבמשך דורות הקפיד על צביון חג הפסח
ב. לאפשר ליהודים שומרי מצוות ושומרי כשרות להיכנס למרכולים ולרכוש מוצרים במהלך חג הפסח
חוק המצוות מבטא את ההיבט הדתי כיון שהחוק מיישם את האיסור ההלכתי למציאותו של חמץ אצל יהודי במהלך חג הפסח. כפי שנאמר בשמות יג, ז: "ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". החוק הוא ביטוי להיותה של המדינה מדינה יהודית בכך שיש השפעה של המורשת הדתית היהודית על המרחב הציבורי של המדינה
חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם - תשי"ג 1953
תוכן עיקרי: הוחלט להקים את מוסד יד ושם והוטל עליו לפעול להנצחת זכר שואת העם היהודי. כמו כן, בחוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה נקבע יום כ"ז בניסן כיום השואה, שבו נערכים טקסים להתייחדות עם זכר השואה וקורבנותיה במערכות החינוך ובמוסדות כמו יד ושם. נקבעה בחוק יום זה צפירת דומיה ונאסרה פתיחת בתי עינוגים
חוק זיכרון השואה והגבורה מבטא את צביונה היהודי של ישראל במובן התרבותי והלאומי
תוכן עיקרי: הוחלט להקים את מוסד יד ושם והוטל עליו לפעול להנצחת זכר שואת העם היהודי. כמו כן, בחוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה נקבע יום כ"ז בניסן כיום השואה, שבו נערכים טקסים להתייחדות עם זכר השואה וקורבנותיה במערכות החינוך ובמוסדות כמו יד ושם. נקבעה בחוק יום זה צפירת דומיה ונאסרה פתיחת בתי עינוגים
חוק זיכרון השואה והגבורה מבטא את צביונה היהודי של ישראל במובן התרבותי והלאומי
חוק יסודות המשפט - תש"ם 1980
תוכן עיקרי: על פי חוק זה, בתי המשפט של מדינת ישראל מחויבים לפסוק על פי החוק הישראלי. אך כאשר מגיעה לבית משפט שאלה משפטית שאין לה תשובה בחוק הישראלי עליו להכריע בה על פי "עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". כלומר: אם בית המשפט לא מצא חוק מתאים למקרה כדי שיוכל לפסוק על פיו בספר החוקים של המדינה- חוקי הכנסת, יפנה השופט למשפט העברי כדי לפסוק על פיו
מהו משפט עברי
משפט עברי מתייחס לתחומי ההלכה והמצוות המסדירים את מערכת היחסים בין אדם לחברו, אדם לחברה ואדם למדינה ולא מצוות שבין אדם לאלוהיו. לדוגמה מצוות לא תגנוב היא חלק מהמשפט העברי ואילו דיני תפילה אינם חלק מהמשפט העברי
תוכן עיקרי: על פי חוק זה, בתי המשפט של מדינת ישראל מחויבים לפסוק על פי החוק הישראלי. אך כאשר מגיעה לבית משפט שאלה משפטית שאין לה תשובה בחוק הישראלי עליו להכריע בה על פי "עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". כלומר: אם בית המשפט לא מצא חוק מתאים למקרה כדי שיוכל לפסוק על פיו בספר החוקים של המדינה- חוקי הכנסת, יפנה השופט למשפט העברי כדי לפסוק על פיו
מהו משפט עברי
משפט עברי מתייחס לתחומי ההלכה והמצוות המסדירים את מערכת היחסים בין אדם לחברו, אדם לחברה ואדם למדינה ולא מצוות שבין אדם לאלוהיו. לדוגמה מצוות לא תגנוב היא חלק מהמשפט העברי ואילו דיני תפילה אינם חלק מהמשפט העברי
חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם - תש"י 1950
תוכן עיקרי: החוק מאפשר להעמיד לדין נאצים ועוזריהם על פשעיהם נגד היהודים בתקופת המשטר הנאצי בגרמניה. חוק זה מיוחד משום שהוא מאפשר העמדת אדם לדין על עברה שבוצעה לפני קום המדינה וחקיקת החוק ומחוץ לגבולות המדינה
תוכן עיקרי: החוק מאפשר להעמיד לדין נאצים ועוזריהם על פשעיהם נגד היהודים בתקופת המשטר הנאצי בגרמניה. חוק זה מיוחד משום שהוא מאפשר העמדת אדם לדין על עברה שבוצעה לפני קום המדינה וחקיקת החוק ומחוץ לגבולות המדינה
חוק השידור הציבורי - תשע"ד 2014
תוכן עיקרי: החוק כולל את יעדיו של השידור הציבורי בישראל. מונה ביניהם את טיפוח וקידום השפה העברית ומורשת ישראל
תוכן עיקרי: החוק כולל את יעדיו של השידור הציבורי בישראל. מונה ביניהם את טיפוח וקידום השפה העברית ומורשת ישראל
חוק בתי הדין הרבניים - תשי"ג 1953
תוכן עיקרי: החוק קובע שכל אזרחי ישראל מחויבים להתחתן ולהתגרש במסגרת בתי הדין של בני דתם / נישואין וגירושין של יהודים בישראל יערכו על פי דין תורה. החל מ- 2010 המדינה מאפשרת נישואין אזרחיים לאזרחים שהינם חסרי דת
תוכן עיקרי: החוק קובע שכל אזרחי ישראל מחויבים להתחתן ולהתגרש במסגרת בתי הדין של בני דתם / נישואין וגירושין של יהודים בישראל יערכו על פי דין תורה. החל מ- 2010 המדינה מאפשרת נישואין אזרחיים לאזרחים שהינם חסרי דת
חוק שעות עבודה ומנוחה ותשי"א - נחקק ב- 1951 תוקן 1996
תוכן עיקרי: החוק קובע את יום המנוחה השבועי; לגבי יהודי - את יום השבת ולגבי מי שאינו יהודי את היום הראשון או את היום השישי בשבוע , הכול לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו. העסקת עובד ביום המנוחה השבועית אסורה. כמו כן , לא יעבוד בעל בית מלאכה בבית מלאכתו ולא בעל מפעל תעשייה במפעלו ולא יסחר בעל חנות בחנותו בימי המנוחה הקבועים, אלא אם כן ניתן היתר על ידי שר העבודה מטעמים של פגיעה בכלכלה, בתהליך העבודה או אספקת שירותים חיוניים לציבור. היתר כללי יינתן על פי החלטת ועדת שרים, שחברים בה ראש ממשלה, שר העבודה ושר הדתות
תוכן עיקרי: החוק קובע את יום המנוחה השבועי; לגבי יהודי - את יום השבת ולגבי מי שאינו יהודי את היום הראשון או את היום השישי בשבוע , הכול לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו. העסקת עובד ביום המנוחה השבועית אסורה. כמו כן , לא יעבוד בעל בית מלאכה בבית מלאכתו ולא בעל מפעל תעשייה במפעלו ולא יסחר בעל חנות בחנותו בימי המנוחה הקבועים, אלא אם כן ניתן היתר על ידי שר העבודה מטעמים של פגיעה בכלכלה, בתהליך העבודה או אספקת שירותים חיוניים לציבור. היתר כללי יינתן על פי החלטת ועדת שרים, שחברים בה ראש ממשלה, שר העבודה ושר הדתות
חוק יסוד מקרקעי ישראל - תש"ך 1960
תוכן עיקרי: מקרקעי ישראל הם אדמות הלאום הכוללים כ - 90% מקרקעות המדינה. קרקעות אלה כוללות גם את אדמות הקרן הקיימת לישראל המהוות 17% מהן. החוק קובע שקרקעות אלה אינן ניתנות למכירה אם במכר או בדרך אחרת. כל הקרקעות האלה ניתנות לחכירה בלבד. באשר לאדמות הקק"ל, אין מחכירים אדמות אלו ללא - יהודים, מכיוון שמטרתה של הקק"ל הייתה מאז ומתמיד לרכוש קרקעות להתיישבות יהודית. נוהג זה מסתמך על מטרות הקק"ל המעוגנות בחוק הקק"ל (תשי"ג - 1953 ) והוא בא לידי ביטוי גם בתקנון הקק"ל
תוכן עיקרי: מקרקעי ישראל הם אדמות הלאום הכוללים כ - 90% מקרקעות המדינה. קרקעות אלה כוללות גם את אדמות הקרן הקיימת לישראל המהוות 17% מהן. החוק קובע שקרקעות אלה אינן ניתנות למכירה אם במכר או בדרך אחרת. כל הקרקעות האלה ניתנות לחכירה בלבד. באשר לאדמות הקק"ל, אין מחכירים אדמות אלו ללא - יהודים, מכיוון שמטרתה של הקק"ל הייתה מאז ומתמיד לרכוש קרקעות להתיישבות יהודית. נוהג זה מסתמך על מטרות הקק"ל המעוגנות בחוק הקק"ל (תשי"ג - 1953 ) והוא בא לידי ביטוי גם בתקנון הקק"ל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שירה_איסקוב_גת.pdf | |
File Size: | 345 kb |
File Type: |
|
|
|