בתפיסתי - חילוני מבחינה ערכית זה לא רק אדם שלא מקיים מצוות דתיות או לא מאמין באלוהים. הרי כמה מהפשעים הגדולים בהיסטוריה נעשו על ידי חילונים אתאיסטים כאלה.
חילוניות הומניסטית ערכית זה קבלת אחריות מוסרית למעשים שלי, בדיוק בגלל שאין אלוהים או רבנים וכמרים שקובעים עבורי מה צריך לעשות. אחריות שהיא כבדה ביותר לגורלי, לגורל החברה והעולם כולו. אחריות שמחייבת אותי ללמידה אין סופית, ביקורת עצמית מתמדת ודרישה עצמית להתנתקות והזנחה של "הכאן ועכשיו" וחשיבה על עתיד שהוא הרבה יותר רחוק ממה שאני אחיה (למשל התחממות כדור הארץ). הלמידה היא לא מתוך קורפוס מוסדר, קבוע ונוקשה. אלא מראש ללמוד כל דבר אפשרי מכל מקור אפשרי. כל מקור הוא קביל, כל דעה היא נכונה מפי מי שאמר אותה. ועלי האחריות למצוא את האיזון הנכון, למציאת האמת הפנימית שלי, תוך שמירה על זכויותיהם של כל בני האדם באשר הם. זה לחגוג את המציאות האנושית והישגיה (כי אין "עולם הבא" או אל שהאדם אפסי לידו) ובו זמנית להיות מודעים לחולשות המוסריות האנושיות ולהיאבק בהן כל הזמן. גם במחיר של הקרבה עצמית. לשמש דוגמה לסובבים אותי במאבק התמידי, ללא ציפייה לשינויי בעודי חי. ככה שחילוניות הומניסטית זה לא סקטור. זו תפיסה עולם ערכית שלא בהכרח מתאימה לאנשים חלשים.
0 Comments
Leave a Reply. |
בונה האתרשחר רגב, מחנך כיתה, מחנך לאזרחות ומגיש לבגרות תוכן עניינים
All
|