הצעת חוק פרטית- הצעת חוק שיוזמים חברי כנסת וצריכה לקבל את אישור נשיאות הכנסת. הצעת החוק עוברת קריאה טרומית במליאה הליך מקדים לשלוש קריאות שעובר כל חוק
הצעת חוק ממשלתית- הצעת חוק שיוזמת הממשלה ומאושרת קודם לכן בממשלה. עוברת לקריאה ראשונה (ללא קריאה טרומית) ואינה טעונה אישור של נשיאות הכנסת
הליך החקיקה
כולל שלוש "קריאות", כלומר שלושה סבבים של הצבעות במליאת הכנסת. בקריאה הראשונה נדונה הצעת החוק בכללותה. אם הצביעו בעדה יותר תומכים ממתנגדים/ זכתה ברוב, הצעת החוק עוברת לדיון בוועדה שהכנסת החליטה שתדון בה. הוועדה מכינה את ההצעה להמשך הדיון, תוך היוועצות בנציגי הממשלה, מומחים, גורמים בעלי אינטרסים והציבור הרחב. בקריאה השנייה נדונים במליאת הכנסת כל אחד מסעיפי הצעת החוק בנפרד, ונערכת הצבעה על כל סעיף וסעיף. חברי-כנסת רשאים להציע "הסתייגות" מסעיף מסוים ונערכת הצבעה על ההסתייגות. אם הצעת החוק עברה בקריאה שנייה, רשאית הוועדה שהכינה אותה למשוך את ההצעה ולהחזירה לדיון בוועדה אם התקבלו הסתייגויות להצעה שהכינה הוועדה
בקריאה שלישית מצביעה מליאת הכנסת על החוק בכללותו. החוק נכנס לתוקף לאחר שאושר בשלוש קריאות, נחתם על-ידי יו"ר הכנסת וראש הממשלה ופורסם ברשומות
כולל שלוש "קריאות", כלומר שלושה סבבים של הצבעות במליאת הכנסת. בקריאה הראשונה נדונה הצעת החוק בכללותה. אם הצביעו בעדה יותר תומכים ממתנגדים/ זכתה ברוב, הצעת החוק עוברת לדיון בוועדה שהכנסת החליטה שתדון בה. הוועדה מכינה את ההצעה להמשך הדיון, תוך היוועצות בנציגי הממשלה, מומחים, גורמים בעלי אינטרסים והציבור הרחב. בקריאה השנייה נדונים במליאת הכנסת כל אחד מסעיפי הצעת החוק בנפרד, ונערכת הצבעה על כל סעיף וסעיף. חברי-כנסת רשאים להציע "הסתייגות" מסעיף מסוים ונערכת הצבעה על ההסתייגות. אם הצעת החוק עברה בקריאה שנייה, רשאית הוועדה שהכינה אותה למשוך את ההצעה ולהחזירה לדיון בוועדה אם התקבלו הסתייגויות להצעה שהכינה הוועדה
בקריאה שלישית מצביעה מליאת הכנסת על החוק בכללותו. החוק נכנס לתוקף לאחר שאושר בשלוש קריאות, נחתם על-ידי יו"ר הכנסת וראש הממשלה ופורסם ברשומות
חוק יסוד בארץ ישראל
חוקים בעלי מעמד חוקתי המהווים את פרקי החוקה העתידית. חוקי היסוד שונים מחוק רגיל בצורה, בתוכן ובמעמד. חלקם ניתנים לשינוי רק ברוב מיוחד
חוקים בעלי מעמד חוקתי המהווים את פרקי החוקה העתידית. חוקי היסוד שונים מחוק רגיל בצורה, בתוכן ובמעמד. חלקם ניתנים לשינוי רק ברוב מיוחד
מעמד של חוק יסוד
שריון - נדרש רוב של לפחות 61 ח"כים כדי לשנות את החוק או/ו את סעיפיו. חל רק על חלק מחוקי היסוד, שבהם נכללה במפורש הוראת שריון
עליונות- לא ניתן לפגוע בזכויות המוגנות בהם אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש (מתבטא בפסקת ההגבלה בחוקים כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק). כל חוקי היסוד הם עליונים על פני חקיקה רגילה, כך שבמקרה של סתירה בין הוראה בחוק יסוד להוראה בחוק רגיל, ההוראה בחוק יסוד גוברת
יציבות- אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות את חוק היסוד
שריון - נדרש רוב של לפחות 61 ח"כים כדי לשנות את החוק או/ו את סעיפיו. חל רק על חלק מחוקי היסוד, שבהם נכללה במפורש הוראת שריון
עליונות- לא ניתן לפגוע בזכויות המוגנות בהם אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש (מתבטא בפסקת ההגבלה בחוקים כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק). כל חוקי היסוד הם עליונים על פני חקיקה רגילה, כך שבמקרה של סתירה בין הוראה בחוק יסוד להוראה בחוק רגיל, ההוראה בחוק יסוד גוברת
יציבות- אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות את חוק היסוד
תוכן של חוק יסוד- חוקי היסוד עוסקים בנושאים שבהם עוסקת חוקה
א. עקרונות היסוד של המדינה/ חזון/ מאפייני המדינה
ב. מבנה רשויות השלטון סמכויותיהן והיחסים ביניהן
ג. זכויות האדם
א. עקרונות היסוד של המדינה/ חזון/ מאפייני המדינה
ב. מבנה רשויות השלטון סמכויותיהן והיחסים ביניהן
ג. זכויות האדם
צורתו הייחודית של חוק יסוד
נקרא- חוק יסוד
אין שנת חקיקה
נקרא- חוק יסוד
אין שנת חקיקה
חקיקת משנה - חקיקה מנהלית
חקיקה שנעשית על ידי הרשות המבצעת / השרים (באמצעות: צווים, תקנות, חוקי עזר עירוניים). החקיקה נועדה לאפשר ביצוע החוק ע"י פירוט העקרונות שנקבעו בחקיקה ראשית. אסור שחקיקת משנה תסתור חקיקה ראשית. חקיקה זאת נתונה לפיקוח של ועדות הכנסת. חקיקה זו חייבת להתפרסם ברבים/מתפרסמת ברשומות שנקראת- קובץ תקנות
חקיקה שנעשית על ידי הרשות המבצעת / השרים (באמצעות: צווים, תקנות, חוקי עזר עירוניים). החקיקה נועדה לאפשר ביצוע החוק ע"י פירוט העקרונות שנקבעו בחקיקה ראשית. אסור שחקיקת משנה תסתור חקיקה ראשית. חקיקה זאת נתונה לפיקוח של ועדות הכנסת. חקיקה זו חייבת להתפרסם ברבים/מתפרסמת ברשומות שנקראת- קובץ תקנות
|
|
|
|
|