הזכות להגדרה עצמית- לעמים יש זכות קולקטיבית לממש את תרבותם הלאומית במדינת לאום. צידוק זה איננו ממוקד בזכויות הפרט, אלא עוסק בזכויות של קבוצות קולקטיביות-לאומיות.
יישום לישראל: העם היהודי, כאומה בעלת מורשת מובחנת ועשירה, זכאי למדינת לאום למימוש תרבותו
יישום לישראל: העם היהודי, כאומה בעלת מורשת מובחנת ועשירה, זכאי למדינת לאום למימוש תרבותו
הזכות לתרבות- לבני אדם יש זכות לתנאים שיאפשרו להם לפתח את תרבותם בצורה מיטבית. מדינת לאום היא הכלי המיטבי לפיתוח תרבותי מלא של אומה, ולכן יש לשאוף להעניק לכל תרבות לפחות מדינה אחת. ההצדקה תלויה בשמירת זכויות הפרט של כלל האזרחים וכן בהכרה בזכות של קבוצות אחרות לביטוי לאומי
ישום לישראל: מדינת הלאום היהודית היא המקום היחיד בו המרחב הציבורי מונחה על ידי התרבות היהודית: שפה, ימי שבתון, סמלים, רוב יהודי
ישום לישראל: מדינת הלאום היהודית היא המקום היחיד בו המרחב הציבורי מונחה על ידי התרבות היהודית: שפה, ימי שבתון, סמלים, רוב יהודי
סולידריות- מדינת לאום אתנית תרבותית היא בסיס לסולידריות חזקה בין רוב האזרחים בגלל הקשר הלאומי ביניהם. סולידריות זו מחזקת את יציבות המדינה (מונעת מלחמות אזרחים)/ מחזקת דאגה לרווחה (שיכולה להועיל גם לקבוצות המיעוט במדינה
ישום לישראל: הסכמתם של רוב אזרחי ישראל על הגדרתה כמדינה יהודית מחזקת את הסולידריות ביניהם ומסייעת לחוסנה של המדינה
ישום לישראל: הסכמתם של רוב אזרחי ישראל על הגדרתה כמדינה יהודית מחזקת את הסולידריות ביניהם ומסייעת לחוסנה של המדינה
הכרעת הרוב- הכרעת הרוב הוא עקרון יסוד בדמוקרטיה. כאשר רוב האזרחים רוצים בכך מתחייב מעקרון הכרעת הרוב לעצב את המדינה כמדינת לאוםיישום לישראל: רוב הציבור בישראל תומך בהגדרתה כמדינה יהודית ולכן על פי העקרון של הכרעת הרוב עליה להיות כזו
הזכות לחיים וביטחון- לבני אדם יש זכות לחיים ולביטחון ובמקרים של רדיפות ואיום מדינת לאום מהווה מסגרת מיטבית למניעתן. העם היהודי מאוים במיוחד על ידי אנטישמיות, שגם כיום לא נעלמה מן העולם / מדינת ישראל דואגת יותר מכל מדינה אחרת למימוש זכותם של יהודים לחיים ובטחון
|
|