ההיבט הלאומי
|
אין קשר בין סוג הלאומיות של המדינה לבין היותה מדינה דמוקרטית. תתכן מדינת לאום אתנית תרבותית דמוקרטית ולא דמוקרטית תתכנה מדינות לאום אזרחיות/פוליטיות או מדינות דו-לאומיות דמוקרטיות ולא דמוקרטיות.
התבחין המרכזי: מהי הזהות הלאומית שישראל אמורה למממש ולבטא בסמליה, במוסדותיה ובחוקיה.
מדינת לאום יהודית אתנית -תרבותית דמוקרטית:
התבחין המרכזי: מהי הזהות הלאומית שישראל אמורה למממש ולבטא בסמליה, במוסדותיה ובחוקיה.
מדינת לאום יהודית אתנית -תרבותית דמוקרטית:
- - ישראל היא מדינתו של העם היהודי בארץ ובתפוצות.
- - המדינה מזוהה ברמה הקולקטיבית עם לאום אתני-תרבותי יהודי ומבטאת את זכותו להגדרה עצמית לאומית.
- - במדיניות ההגירה יש העדפה ללאום היהודי/ זכותו של כל יהודי לעלות למדינת ישראל.
- - עברית היא שפתה הרשמית המרכזית של המדינה. מורשת ישראל היא מרכיב מרכזי בתרבותה של המדינה.
- - חלק מהסמלים, המועדים הרשמיים, החוקים ומוסדות המדינה נותנים ביטוי ליסודות האתניים-תרבותיים היהודיים -מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, מורשת ודת
- - יש הבחנה ברורה בין מישור ההגדרה העצמית הלאומית / זהותה הלאומית של המדינה לבין מישור זכויות הפרט של האזרחים: לצד הגדרתה העצמית הלאומית היהודית, מדינת ישראל מחויבת לשוויון מלא בין כל אזרחיה ללא הבדלי השתייכות לאומית, אתנית או דתית.
- - הריבונות על המדינה מסורה לכל אזרחיה באמצעות הבחירות לכנסת ושאר זכויות האזרח.
- - אין חפיפה מלאה בין לאומיות לאזרחות.
- - במדינה יהיו גם יסודות אזרחיים משותפים לכלל אזרחי המדינה.
- - יש הכרה גם בזכויות קבוצתיות מסויימות לקבוצות האתניות השונות. במסגרת עמדה זו ניתן להבחין ברצף של דעות בנושאים שונים – בעוד שבכולן קיימת מחויבות/הסכמה עקרונית לכל
- הסעיפים הנ"ל, יתכנו חילוקי דעות בדבר ההיקף ואופני המימוש של חלקם, או בדבר העיקרון/סעיף שיש להעדיף במקרה של מתח בין היסוד היהודי והיסוד הדמוקרטי.
- - ישראל מזוהה ברמה הקולקטיבית עם לאום אתני-תרבותי יהודי ומבטאת את זכותו להגדרה עצמית לאומית.
- - במדיניות ההגירה יש העדפה ללאום היהודי.
- - הסמלים, המועדים הרשמיים, החוקים ומוסדות המדינה נותנים ביטוי ליסודות האתניים-תרבותיים היהודיים - מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, מורשת ודת
- - מדינת ישראל אינה מחויבת בהכרח לשוויון זכויות מלא בין כל אזרחיה ללא הבדלי השתייכות לאומית.
- - בכל התנגשות או מתח בין היסוד היהודי ליסוד הדמוקרטי, הראשון בהכרח יגבר.
- - גרסתה הקיצונית של עמדה זו מבקשת לשלול את אזרחותם של אזרחי ישראל הערבים ולכונן מדינה ליהודים בלבד.
- - מדינה המזוהה ברמה הקולקטיבית עם הלאום היהודי והלאום הערבי במידה שווה, בדומה למדינה דו לאומית, כמו בלגיה
- - יש לשנות את דגל המדינה, סמליה, המנונה ומרכיבים זהותיים נוספים כך שיתנו ביטוי מקביל ובעל משקל שווה גם לזהות ערבית.
- - יש לבטל את ההכרה במוסדות הציוניים על ידי המדינה )הסוכנות היהודית, קק"ל(.
- - מדיניות ההגירה לישראל צריכה להתייחס בשוויוניות להגירת ערבים ויהודים כאחד, למשל, על-ידי ביטול חוק השבות או השוואתו לתביעת השיבה הפלסטינית/ פתיחת שערי הארץ להגירה ערבית המונית
- - קיימת גרסה של גישה זו ולפיה על המדינה להיות מזוהה עם כל קבוצה לאומית שתתקיים בקרבה – "מדינת כל לאומיה" או מדינה רב-תרבותית במישור הלאומי.
- - אין חפיפה מלאה בין לאומיות לאזרחות.
- - במדינה יהיו גם יסודות אזרחיים משותפים לכלל אזרחי המדינה.
- - עמדה התומכת בביטול זהותה היהודית של המדינה ומבקשת למנוע זיקה של המדינה לקבוצה לאומית אתנית- תרבותית כלשהי
- - המדינה תגדיר את זהותה הלאומית על בסיס האזרחות הישראלית בלבד
- - תהיה חפיפה מלאה בין לאומיות לאזרחות והיסודות המשותפים לכלל אזרחי המדינה יהיו אזרחיים בלבד
- - הסמלים, המועדים, החוקים ומוסדות המדינה יבטאו רק יסודות המשותפים לכל האזרחים במדינה
- - מדיניות ההגירה לא תיתן עדיפות לבני קבוצה לאומית כלשהי ויבוטל חוק השבות